רס"ג בהקדמתו לאיכה (בשלבי ההדרה מתקדמים) עוסק בעשרים מידות הנפש (אכ'לק אלנפוס).
בקטעי הגניזה שאותרו עד כה מההקדמה יש לנו מספיק חומר כדי לראות שמדובר בעשרים מידות, עשר כפולות, הראשונה - הגאווה והענווה (אלשמך' ואלכשוע), אחריהן הבושה והעזות (אלחיא ואלקחה), ההמשך קטוע עד האומץ והמורך (אלשג'אעה ואלג'בן), אחריהן הכיליות והנדיבות (אלסכא ואלבוכל), אחר כך קטוע הדיון על הקנאה, ואחר כך באות שאר המידות: החרטה (אלנדם), המהירות (אלקלק), השאננות (אלאטמאנייה), והשנים האחרונים הם השמחה והיגון, ובהם מרחיב רס"ג כעיקר עניינה של איכה.
האם יש לרעיון זה מקורות קדומים לרס"ג?
מצאתי מקבילות מאוחרות לעשרים מידות הנפש כדלהלן:
1. אבן גבירול ב"תיקון מידות הנפש" מונה ג"כ עשרים מידות. החלוקה שלו שונה - הוא ממיינן לפי החושים, 4 לכל חוש. אולם יש הקבלות בתוך הדיון הזהות גם מילולית לאבן גבירול, כמו למשל ההסבר שהתועלת ביגון היא שהדמעות הזולגות מנקזות החוצה את הנוזלים שהתקלקלו כל כך עד שאין טעם להשיבם לגוף.
2. חכם תימני אנונימי, שחי לפני המאה הי"ד, וחיבר "שלשה חיבורים פילוסופיים למחבר יהודי תימני" כפי שפרסמם הרב קאפח בספונות טז. ההקבלה כמעט מילולית למה שהשתמר לנו מרס"ג, אך מעניינים ההבדלים: 1. החכם התימני מקדים את העיסוק במחשבה, התאווה, הכעס, החוש והתנועה. רס"ג מקדים ואומר שלא יעסוק בהם כיון שאינם מעניין חיבורו. הוא עוסק בהם בהקדמה למשלי. האם המשמעות היא שהעתיקו מאותו מקור ורס"ג מתנצל על שלא העתיק חלק זה כאן?. 2. יש הבדלים קלים בניסוח, כך שאין כאן העתקה מילולית. 3. רס"ג מביא ראיות מהמקרא ומדברי חז"ל, והחכם התימני לא. אם מדובר בהעתקה מחכם נכרי אחר, ההסבר לכך פשוט וכמובן.
3. רבי זכריה המכונה יחיא אלצ'הארי מתימן, בן המאה הט"ז, שנסע לא"י ולמד מפי מרן הב"י, כותב במחברת השישית שפורסמה ע"י יערי במסעות א"י שכאשר כלה החכם לדבר דברי חכמתו רמז לתלמיד אחד לדבר בנפש ובכוחותיה, והלה עמד ודיבר בכוחות הנפש - החמשה הפנימיים והחיצוניים וכו', הכל כבספר הנפש של אבן סינא, ובהמשך "ועוד נמצא לנפש החמודה עשרים מדה", והוא מסדר אותם דברים ורעיונות, בעברית ובחרוזים.
4. ספר ארחות צדיקים, בן המאה הט"ו, מבוסס על סדר דומה - שמונת המידות הראשונות מסודרות באותו סדר, אח"כ מתערבב הסדר ומושמטות שתי מידות, ובסוף הספר נוספות מידות חדשות.
ובכן, האם מקור קדום לכולם או שמא רס"ג הוא הקדום וממנו העתיקו האחרים? והאם מוכרים מקורות נוספים המונים את המידות הללו של הנפש?