שש ושמח כתב:[הרב ביליצר, הנידון כאן הוא ביוצא מהפרי כגון מי פירות ולא בגידולין].
כמובן שהחזו"א לא לגלג אלא אמר סברא, שטבל אין איסורו אלא משום שחייב בהפרשת תרו"מ, ולכן אם א"א להפריש אין איסור טבל. וסברא זו כתב בחזו"א יו"ד (סי' רי"ד לחולין ק"כ ב') "דכיון דאין תרומה נהגא בהן אין כאן טבל". [יש עוד דברים בחזו"א מעשרות ס"ז סק"א אות ב'].
אריכות בענין יש בס' זהב התרומה עמ"ס תרומות עמ' רל"ג והלאה.
פלוריש כתב:מתבדרת השמועה על מחלוקת בין הגרי"ז לחזו"א,
שהגרי"ז טען כי היוצא מן הטבל אסור, כי תיקון ע"י תרו"מ נאמר רק בטבל ולא ביוצא,
והחזו"א לגלג ואמר שטבל אינו עגונה שצריך למצוא לו פתח להיתר.
מה תוכלו להרחיב (מהכתובים ומבעל פה) לבור שכמותי בעניין זה?
תודה
עושה חדשות כתב:ב. אגב מה שהביא שם מהרמב"ן שאיסור 'יוצא' של אבר מן החי אינו ניתר ע"י שחיטה, מכבר נתקשיתי לפ"מ שהעירו האחרו' על הרמב"ן דודאי שחיטה מתרת גם את ה'יוצא' מן האמ"ה, דאכתי לא ניחא למה בכל נבילה לא יהיה איסור נוסף של 'יוצא' מאמ"ה.
הוה אמינא כתב:עושה חדשות כתב:ב. אגב מה שהביא שם מהרמב"ן שאיסור 'יוצא' של אבר מן החי אינו ניתר ע"י שחיטה, מכבר נתקשיתי לפ"מ שהעירו האחרו' על הרמב"ן דודאי שחיטה מתרת גם את ה'יוצא' מן האמ"ה, דאכתי לא ניחא למה בכל נבילה לא יהיה איסור נוסף של 'יוצא' מאמ"ה.
ולטעמיך, בתפוז טבל יש ב' איסורים, אחד טבל של התפוז ושני מצד המיץ שבו??
זה באמת שני נידונים שאינם שייכים זל"ז, מה שזכור לך הוא מהגמ' בחולין דס"ט, ובאמת לא על זה דיברתי.הוה אמינא כתב:איני יודע מדוע זכורני שנידון יוצא מאבר מן החי הכוונה לבן פקועה שהוציא אבר וניתר כולו בשחיטת האם לבר מאותו אבר שנחשב טריפה. ומה הקשר לנידון יוצא דכאן?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 377 אורחים