בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני, בעצם השאלה עוסק בספר הגיוני הלכה, אלא שצע"ג כאמור
הצעיר באלפי כתב:בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני, בעצם השאלה עוסק בספר הגיוני הלכה, אלא שצע"ג כאמור
אפשר להעלות לכאן ?
הצעיר באלפי כתב:הרי אנו קיי"ל כרש"י, אך הרבה חוששין לרבינו תם, האם בשביל חשש זה ניתן לסמוך על זמן צאה"כ מאוחר יותר ממה שהוא נוהג בדרך כלל, כיון שאינו אלא חשש, או לא ?
הצעיר באלפי כתב:ויש לציין דבאמת מצינו תרגיל כזה בכמה מקומות, אבל ברובם עכ"פ הלשיטתו הוא לגמרי, משא"כ בנידו"ד הרי לשיטת ר"ת התפילין דר"ת שלנו פסולות, כי הפרשיות עומדים ולא שוכבים כידוע !
ברזלים כתב:פעם טענתי לחסיד צאנז שלא מתפלל מעריב עד זמן ר"ת שר"ת עצמו כתב בברכות ב. שנוהגין להתפלל מעריב מבעוד יום.
אשר ברא כתב:הצעיר באלפי כתב:ויש לציין דבאמת מצינו תרגיל כזה בכמה מקומות, אבל ברובם עכ"פ הלשיטתו הוא לגמרי, משא"כ בנידו"ד הרי לשיטת ר"ת התפילין דר"ת שלנו פסולות, כי הפרשיות עומדים ולא שוכבים כידוע !
לא הבנתי מה זה משנה אם לשיטתו התפילין פסולות.
שים-שלום כתב:לא השכלתי להבין מה הקשר בין שיטתו לענין תפלין לשיטתו לענין בה"ש.
שים-שלום כתב:בכ"א ידועה דעת הגר"א דשרי להשאר עטור בהם אף אחר צה"כ, וכן הוא כמדומני בשו"ע הרב.
לבי במערב כתב:שים-שלום כתב:לא השכלתי להבין מה הקשר בין שיטתו לענין תפלין לשיטתו לענין בה"ש.
אין קשר, זה הנקודה.
ועי' בד' הנו"ב שהבאתי לעיל.שים-שלום כתב:בכ"א ידועה דעת הגר"א דשרי להשאר עטור בהם אף אחר צה"כ, וכן הוא כמדומני בשו"ע הרב.
הא ודאי.
כל השאלה כאן היא אם מותר להניחן בבה"ש דר"ת. ופשיטא דאא"פ (ולא הועיל בזה מאומה), כי: א, תפלין דר"ת דידן פסולות הן לפ"ד ר"ת [ולכן אא"פ לומר הריני מניח תפלין אלו (שלפ"ד ר"ת) לשיטתו בצה"כ - כי לפ"ד אפשר להניחן גם בלילה ממש, שפסולות הן]. ולהוסיף - ב, גם אם בתפלין אנו מחמירין כד' ר"ת (במה שיש לו מסייע מגאונים), לא נקל בזמן צה"כ כדעתו, ובפרט שאין לו בזה מסייע משארי גאונים [ועי' בסדר הכנסת שבת שבסידור הרב, שדחה שם ד' ר"ת בבה"ש מכל וכל - מה"ט (וגם מטעם "שהוא נגד החוש לגמרי". עיי"ש)].
[תיקנתי מעט את הלשון בציטוטים]
לבי במערב כתב:ראה נוב"ת (או"ח סי' ד) שהשיב לשואלו מפ"מ לא חיישינן לד' ר"ת בפרשיות שוכבות, ותפלין דר"ת דידן אין פרשיותיהן שוכבות כ"א עומדות, כד' רש"י (ונמצא שהן פסולות לפ"ד ר"ת), וכ' שם בזה"ל:
"אם המדקדקים מחמירים לחוש לדעת רבינו תם במה שגם רבינו האי גאון ורבינו יוסף ט"ע [=טוב עלם] ושאר גאונים קיימו בשיטתי' כמבואר במנחות דף ל"ד ע"ב בתוס' בד"ה והקורא וכו' - ניחוש ג"כ לדעתו בשוכבות שאין לו מסייע משארי גאונים[?!]".
[והו"ד בקונ' אשכבתא דרבי להרה"ג רמ"ד ריבקין, ר"י תורה ודעת, ע' 79 (בהע'). עיי"ש]
שים-שלום כתב:אם כבודו טוען שפסולות הן (א), אמנם בלילה יוכל להניחם אך זאת משום שאין בל תוסיף שלא בזמן מצווה, אך להניחם ביום (ב) יהיה אסור מטעם זה.
ולדברי מרן דספק הוא, ולכן מניח שתיהן לא נאסר משום בל תוסיף ביום, ולעניין הלילה נשאר האם אפשר לצרף (ג) דעת ר"ת לספק ספיקא (ויש לציין שאין חשיבות לכך שבשני המקרים זו דעת ר"ת, דכל זה שייך גם אם היו אלו שני ראשונים שונים). כן לענ"ד.
לבי במערב כתב:[להעיר גם, דהא דמניחים תפלין דר"ת משום ספק, הוא לדעת הפוסקים (המחבר וכו'), אבל לדעת המקובלים (זה"ק, פע"ח וכו') הוא חיוב, ורק ב"תרי זוגי" יוצאים י"ח].
עדיאל ברויאר כתב:כמדומני שלא נכתב פה במפורש ששיטת ר"ת לא התחילה מר"ת וממילא השאלה לא מתחילה. אם שני החידושים היו שלו בלבד, היה מקום לדון אם יש כאן ממ"נ או שהחשש הוא מצד הסברה בלבד ולא מצד מי שאמר אותה.
לבי במערב כתב:(ב) להניחם ביום - אסור לפ"ד ר"ת (דלשי' הן פסולות), ומצוה לפ"ד הגאונים דקיימי בשיטתי' דהוויות באמצע [והני גאונים לא ס"ל כשיטתי' גבי פרשיו' שוכבות].
(ג) לפי הנ"ל [בס"ב] - אין כאן שום חשיבות לד' ר"ת (גם לא לס"ס, כי לשי' אי"ז ספק - כ"א ודאי - שמותר להניחן בלילה...).
שים-שלום כתב:אם כבודו טוען שפסולות הן, אמנם בלילה יוכל להניחם אך זאת משום שאין בל תוסיף שלא בזמן מצווה, אך להניחם ביום יהיה אסור מטעם זה.
כרמי שלי כתב:שים-שלום כתב:אם כבודו טוען שפסולות הן, אמנם בלילה יוכל להניחם אך זאת משום שאין בל תוסיף שלא בזמן מצווה, אך להניחם ביום יהיה אסור מטעם זה.
לדבריכם יוצא אשר בקיום מצוה שלא כתיקונה, הנה לבד מה שמפסיד המצוה - גם עובר על בל תוסיף.
האם בתקיעה בשופר פסול או בנטילת לולב פסול יש משום ב"ת?
כרמי שלי כתב:שים-שלום כתב:אם כבודו טוען שפסולות הן, אמנם בלילה יוכל להניחם אך זאת משום שאין בל תוסיף שלא בזמן מצווה, אך להניחם ביום יהיה אסור מטעם זה.
לדבריכם יוצא אשר בקיום מצוה שלא כתיקונה, הנה לבד מה שמפסיד המצוה - גם עובר על בל תוסיף.
האם בתקיעה בשופר פסול או בנטילת לולב פסול יש משום ב"ת?
שברי לוחות כתב:מה הקשר בין שיטת רבינו תם בתפילין לשיטת רבינו תם בבין השמשות
ואיני מבין כלל את הסברא של ה'לשיטתו' בזה
הצעיר באלפי כתב:לאחרונה נתיישב אצלי למה לא מצינו לגדולי האחרונים שדנו בשאלה פשוטה זו מלפני מאה שנה ויותר ??
ורק בארבעים שנה או קצת יותר מצינו לרבני זמנינו שהתחילו לדון בזה, הגם שגם לפינמאות שנים הלכו בתפילין דר"ת, וגם מח' הגאונים ור"ת בזמן ביהש"מ הוא עתיק, וכבר נחלקו בזה מלפני מאות שנה, ועצם הדבר שלא עלו על שולחן מלאכים שאלה פשוטה זו אומר דרשינו ?!?!?
ברמן כתב:שברי לוחות כתב:מה הקשר בין שיטת רבינו תם בתפילין לשיטת רבינו תם בבין השמשות
ואיני מבין כלל את הסברא של ה'לשיטתו' בזה
כת"ר צודק מאד. שאלתו מחדדת את השאלה האם עובדים אנו את הקב"ה נותן התורה, או שעובדים את תורתו של רבנו תם?!
כל דברי הראשונים והאחרונים הם הדרך שלנו לדעת מה ההלכה בה נותן התורה רוצה שננהג, וממילא אין קשר בין פסקיו של רבינו תם בענין תפילין לפסקיו בענין בין השמשות.הצעיר באלפי כתב:לאחרונה נתיישב אצלי למה לא מצינו לגדולי האחרונים שדנו בשאלה פשוטה זו מלפני מאה שנה ויותר ??
ורק בארבעים שנה או קצת יותר מצינו לרבני זמנינו שהתחילו לדון בזה, הגם שגם לפינמאות שנים הלכו בתפילין דר"ת, וגם מח' הגאונים ור"ת בזמן ביהש"מ הוא עתיק, וכבר נחלקו בזה מלפני מאות שנה, ועצם הדבר שלא עלו על שולחן מלאכים שאלה פשוטה זו אומר דרשינו ?!?!?
בדורות הקודמים לא נשאלה שאלה זו, כי בהם קיום המצוות היה פחות ענין "מפלגתי" של: "מפלגת רבינו תם"/"מפלגת מגן אברהם"/"מפלגת ביאור הגר"א"/"מפלגת מניחי תפילין דרבינו תם"/וכיו"ב.
הצעיר באלפי כתב:ברמן כתב:שברי לוחות כתב:מה הקשר בין שיטת רבינו תם בתפילין לשיטת רבינו תם בבין השמשות
ואיני מבין כלל את הסברא של ה'לשיטתו' בזה
כת"ר צודק מאד. שאלתו מחדדת את השאלה האם עובדים אנו את הקב"ה נותן התורה, או שעובדים את תורתו של רבנו תם?!
כל דברי הראשונים והאחרונים הם הדרך שלנו לדעת מה ההלכה בה נותן התורה רוצה שננהג, וממילא אין קשר בין פסקיו של רבינו תם בענין תפילין לפסקיו בענין בין השמשות.הצעיר באלפי כתב:לאחרונה נתיישב אצלי למה לא מצינו לגדולי האחרונים שדנו בשאלה פשוטה זו מלפני מאה שנה ויותר ??
ורק בארבעים שנה או קצת יותר מצינו לרבני זמנינו שהתחילו לדון בזה, הגם שגם לפינמאות שנים הלכו בתפילין דר"ת, וגם מח' הגאונים ור"ת בזמן ביהש"מ הוא עתיק, וכבר נחלקו בזה מלפני מאות שנה, ועצם הדבר שלא עלו על שולחן מלאכים שאלה פשוטה זו אומר דרשינו ?!?!?
בדורות הקודמים לא נשאלה שאלה זו, כי בהם קיום המצוות היה פחות ענין "מפלגתי" של: "מפלגת רבינו תם"/"מפלגת מגן אברהם"/"מפלגת ביאור הגר"א"/"מפלגת מניחי תפילין דרבינו תם"/וכיו"ב.
איה"נ דורנו לקה במחלה זו של מפלגות למיניהם גם בעניני הלכה ומנהג ואכמל"ב, אך השאלה מופנית לגדולי האחרונים שדנו בכל שאלה ונידון שנתעורר להם, ומספר ספרי השו"ת לפני מאה שנים ויותר הוא למאות ולאלפים, ולא מצינו שאף אחד (בדקו במחשבים) ידון בשאלה זו !!! ודבר זה אומר דרשינו !
הצעיר באלפי כתב:לאחרונה נתיישב אצלי למה לא מצינו לגדולי האחרונים שדנו בשאלה פשוטה זו מלפני מאה שנה ויותר ??
ורק בארבעים שנה או קצת יותר מצינו לרבני זמנינו שהתחילו לדון בזה, הגם שגם לפינמאות שנים הלכו בתפילין דר"ת, וגם מח' הגאונים ור"ת בזמן ביהש"מ הוא עתיק, וכבר נחלקו בזה מלפני מאות שנה, ועצם הדבר שלא עלו על שולחן מלאכים שאלה פשוטה זו אומר דרשינו ?!?!?
בברכה המשולשת כתב:הרי יש צד גדול מאוד לומר שתפילין דר"ת שלנו פסולים לפי ר"ת בגלל צורת הנחת הפרשיות, (והרדב"ז אכן קורא להם תפילין כסברת הריא"ף)
דרומי כתב:הזכרתי ווארט יפה שאומרים בשם הרב מטשעבין, ששאלוהו האם מותר לעשות משהו עם תפילין דר"ת (אולי לאכול סעודה?), ואמר שיש רש"י שאומר שמותר.
התפלאו השומעים, והסביר: יש רש"י שאומר שהתפילין דר"ת פסולות, וממילא אין שום בעיה לאכול עמהם...
לעצם הענין יש להעיר (ומן הסתם כבר עמדת בזה) שהתפילין נקראים ע"ש ר"ת אבל יש עוד ראשונים שסבורים כמותו לענין תפילין, ויתכן שהם לא סוברים כדעתו לענין בין השמשות
חזון-איש'ניק כתב:בברכה המשולשת כתב:הרי יש צד גדול מאוד לומר שתפילין דר"ת שלנו פסולים לפי ר"ת בגלל צורת הנחת הפרשיות, (והרדב"ז אכן קורא להם תפילין כסברת הריא"ף)
נקטינן דגם לר"ת כשר בדיעבד בהניחן בעמידה.
בברכה המשולשת כתב:חזון-איש'ניק כתב:בברכה המשולשת כתב:הרי יש צד גדול מאוד לומר שתפילין דר"ת שלנו פסולים לפי ר"ת בגלל צורת הנחת הפרשיות, (והרדב"ז אכן קורא להם תפילין כסברת הריא"ף)
נקטינן דגם לר"ת כשר בדיעבד בהניחן בעמידה.
היכן?
חזון-איש'ניק כתב: נקטינן דגם לר"ת כשר בדיעבד בהניחן בעמידה.
דרומי כתב:הזכרתי ווארט יפה שאומרים בשם הרב מטשעבין, ששאלוהו האם מותר לעשות משהו עם תפילין דר"ת (אולי לאכול סעודה?), ואמר שיש רש"י שאומר שמותר.
התפלאו השומעים, והסביר: יש רש"י שאומר שהתפילין דר"ת פסולות, וממילא אין שום בעיה לאכול עמהם...
לעצם הענין יש להעיר (ומן הסתם כבר עמדת בזה) שהתפילין נקראים ע"ש ר"ת אבל יש עוד ראשונים שסבורים כמותו לענין תפילין, ויתכן שהם לא סוברים כדעתו לענין בין השמשות
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 453 אורחים