איש גלילי כתב:גם לפי שיטות אלו, עדיין יוצא שאיסור זה שוה לחילול שבת! (אינני נכנס לדיון עצמו, אלא לראייה הספציפית)
עקביה כתב:איש גלילי כתב:גם לפי שיטות אלו, עדיין יוצא שאיסור זה שוה לחילול שבת! (אינני נכנס לדיון עצמו, אלא לראייה הספציפית)
מכובדי הרב איש גלילי,
כיצד אפשר לומר כן? הלא חילול שבת עונשו בסקילה! על איסור זה אמרו בגמ' (נדה יג.) שהוא במיתה בידי שמים, והרי לך שחומרתו פחותה בהרבה. ויש להוסיף שאין זו מבד"ש דאורייתא אלא דרבנן. ראה כיוצא בזה ממש במו"ק (כד. תוס' ד"ה הא).
מה שאמרו בו הרחקה זו, הדומה למוקצה, י"ל בפשטות שמפני שנפשו של אדם מחמדתו הוצרכו להחמיר בהרחקה ממנו.
חיימשה כתב:הראיה היא להיפך. איסור שבת הוא סקילה, והוזכר בתורה עשרות פעמים כאחד מעיקרי הדת, ומ"מ איסור מוקצה מותר במקום צער, בחשש נזק קבים, כלאחר יד, מן הצד וכו'
ואילו באיסור הוז"ל שאינו מפורש בתורה, נאמרו חומרות עצומות של תבקע כריסו ולא יגע, איסור שינת אפרקדן, בדברים שמונעים את האדם מרגילות החיים, בלי שום התירים כמעט.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים