ויתכן שבזמנינו מה שאלו שאינם מעשנים, סולדים הם ומתרחקים מן העישון, הוא מפני שחונכו והורגלו שסיגריות הוא דבר רע ומזיק לבריאות. אך אם לא היו חיים בעולם שבו מזהירים השכם והערב שסיגריות הוא דבר מזיק ורע, היו נהנים כמו כל המעשנים מהסיגריות, ודומה הדבר לתענוג אכילת בשר הצבי, שלמרות שרוב העולם לא אוכלו, מ"מ זהו בגלל מחירו ויוקר השגתו וכו'.
אוצר החכמה כתב:ניקוטין גורם לפעילות מעיים. אבל לומר היום שבעישון יש צורך בריאות לעניין עיכול זה מגוחך.
ש. ספראי כתב:ונדברתי בזה עם מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ואמר בתמיהה: "מי מתרחץ כל יום? לא מתרחצים בכל יום!", ואמרתי: "אז כל יומיים"... ושוב דחה ואמר: "כל יומיים?! מי שאין לו כח ללמוד, מתרחץ כל יומיים"...
עקביה כתב:ייש"כ על המאמר המחכים!
הערה צדדית:
למראה הדברים האלה אורו עיניי:ש. ספראי כתב:ונדברתי בזה עם מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ואמר בתמיהה: "מי מתרחץ כל יום? לא מתרחצים בכל יום!", ואמרתי: "אז כל יומיים"... ושוב דחה ואמר: "כל יומיים?! מי שאין לו כח ללמוד, מתרחץ כל יומיים"...
אני לא מסוגל להעלות על דעתי לעבור יום אחד בקיץ בלי להתרחץ. תחושת הדביקות אינה נותנת מנוח. ואילו רח"ק, בבני ברק (!!) תוהה על אלו שמתרחצים כל יומיים (!).
אם כך הוא חש, ומן הסתם כך היה בבית אביו ודודו, אין כל פלא על ההחמרה בדיני רחיצה בתשעת הימים המקובלת בבית מדרש זה.
ידידיה כתב:אוצר החכמה כתב:ניקוטין גורם לפעילות מעיים. אבל לומר היום שבעישון יש צורך בריאות לעניין עיכול זה מגוחך.
מערכת העיכול לא השתנתה מימי הפני יהושוע.
ואף שבודאי שאי אפשר לומר שבריא לעשן,
אמנם עדיין קיים אותו צורך בריאותי. תשאלו את המעשנים.
וסיבת ההיתר היתה לא משום שהעישון הוא בריא, אלא מפני שכשיש צורך דהעישון הוא תרופה לו, צורך זה נחשב שווה לכל נפש.
כדכד כתב:אני לא מבין את הכותרת "בראש השנה" מאי שנא ר"ה מכל יו"ט אחר? (אלא אם נאמר שיש להחמיר בעשי,ת כבפת נכרי גם מדברים שנוהגים בהם היתר בשאר השנה) ומקום אשכול זה ב"בית המדרש" לענ"ד
ש. ספראי כתב:כדכד כתב:אני לא מבין את הכותרת "בראש השנה" מאי שנא ר"ה מכל יו"ט אחר? (אלא אם נאמר שיש להחמיר בעשי,ת כבפת נכרי גם מדברים שנוהגים בהם היתר בשאר השנה) ומקום אשכול זה ב"בית המדרש" לענ"ד
נכון.
אך ר"ה השתא הוא ג' ימים ללא רחצה.
יש להעיר מדוע המדקדקים לא מתרחצים ביום ב' דר"המשום כבוד שבת, באופניםהמותרים. כמו רחיצת פניו ידיו ורגליו וכו'.(מלבד המתרחצים משום מצטער כמש"כ הביאה"ל בשם רעק"א).
כדכד כתב:ש. ספראי כתב:כדכד כתב:אני לא מבין את הכותרת "בראש השנה" מאי שנא ר"ה מכל יו"ט אחר? (אלא אם נאמר שיש להחמיר בעשי,ת כבפת נכרי גם מדברים שנוהגים בהם היתר בשאר השנה) ומקום אשכול זה ב"בית המדרש" לענ"ד
נכון.
אך ר"ה השתא הוא ג' ימים ללא רחצה.
יש להעיר מדוע המדקדקים לא מתרחצים ביום ב' דר"המשום כבוד שבת, באופניםהמותרים. כמו רחיצת פניו ידיו ורגליו וכו'.(מלבד המתרחצים משום מצטער כמש"כ הביאה"ל בשם רעק"א).
בחו"ל ה"ה בסוכות ושמח"ת
מי אמר שהמדקדקים אינם רוחצים לכבוד שבת?
רמב"ן בתורת האדם שער המיחוש כתב:ולענין י"ט דאמרן במיכחל עינא, שמעינן מינה דכל צרכי חולה שאין בו סכנה נעשין ע"י ישראל בי"ט שני של גליות. אלא מיהו איכא למימר דהני מילי כגון מיכחל עינא דמלאכה גופה שבות היא, אבל להתיר אבות מלאכות אין לנו. ויש אומרים דכל צרכי חולה שאין בו סכנה אין נעשין ע"י ישראל בי"ט שני כראשון, אבל מיכחל עינא משום מכשירין התירוהו, וכר' יהודה, לפי שהוא דבר השוה לכל נפש שאף הבריאין כוחלין. וכן כיבוי הנר משום דבר אחר וכיבוי שלא תתעשן הבית דמכשירין נינהו כולן מותרין בי"ט שני של גליות כר' יהודה, וחומר הוא שהחמירו לאסור בראשון לפי שהלכה כר"י ואין מורין כן. אבל צרכי חולה שאינו שוה בכל נפש והוא אסור מן הדין דומיא דמוגמר אין עושין אלא ע"י גוי. ואין לי לחלק, דכל הסרת כאב וצער חולי מכשירין הוו, עדויי אוכלא ועדויי כיבי דגופא שוין נינהו, ומאן דאכיל לי' עינא לא חזי שפיר ולא מתהני מאכילה, ומאן דכאיב ליה לבא לא אכיל כלל
ש. ספראי כתב:ב] ואפשר שכאשר הגדירו לנו חז"ל שרחיצה היא למתענגים, א"כ גם כשכולנו מתרחצים בקביעות, אין זה מצד שזהו דבר החשוב בעצם לצרכי הגוף, אלא הרחצה נועדה לתענוג יתר. ואע"פ שקשה לנו לחיות ללא הרחצה, בפרט בימי הקיץ, זהו מפני שהתרגלנו לתענוגים ופינוק, וקשה לנו בלא תענוג זה, אשר הגדרנוהו כצרכי גופינו החשובים ביותר, ולא היא - אין זה בעצם ממש מצרכי גופינו, אלא תענוג גופני. והדבר דומה לאלו שאינם מסוגלים לתפקד ללא כוס קפה וכדומה, שבוודאי נחשב הדבר הדבר לצורך של תענוג ופינוק.
ש. ספראי כתב:ומצאתי את שאהבה נפשי בבית מאיר (יו"ד קצ"ז) שהביא דברי הגמ' בשבת מ' ע"א, שם למדים שכאשר גזרו שלא לרחוץ בחמין בשבת, לא יכלו הציבור לעמוד בגזירה זו, כיון שהיו אדוקין ברחיצה, ובכל זאת אמרו דרחיצה הוי דבר שאינו שווה לכל נפש, וכמש"כ התוס' בשבת (ל"ט, ב') שרחיצה אסורה ביו"ט משום דהיא לצורך תענוג ודומה היא למוגמר, שאינו שווה לכל נפש. וכתב הבית מאיר ד"והיינו משום דהוי תפנוקא יתירה, והראיה שמיעוט העם שאינם מפונקים אף כי מצוי להם אינם מתאוים אליו, ולהכי אף להמפונקים אסור, דלא התירה התורה אלא דבר הצריך לכל נפש ולא תפנוקא יתירא", וכתב עוד שבכתובות (ז', ב') נאמר שאכילת צבי נחשבת לדבר השוה לכל נפש, "משום דתענוג זה הכל מתאוים, אלא שלא להכל הוא מצוי", וכ' עוד דגדר שווה לכל נפש אינו נמדד ע"פ רוב או מיעוט, "אלא דכדתבתי במה שחזינן שאותם שאינם מפונקין, אפילו מצוי להם אינם מתאוים אליו- תפנוקא יתירא הוא ואסור", עכ"ד. ובדבריו גם סרה קושיית השש"כ מדוע לאכול צבי נחשב לאוכל נפש ואילו רחצה שייכת למתענגים בלבד.
[/quote]ש. ספראי כתב:כדכד כתב:[/list]
מי אמר שהמדקדקים אינם רוחצים לכבוד שבת?
אלו שהולכים למקוה, עושים זאת גם לכבוד שבת. אך בהלכה לא נזכר ענין זה לרחוץ לכבוד שבת פניו ידיו ורגליו. וכנראה משום שאין הכנה מיו"ט לשבת, מלבדה"והכינו" דריש ביצה. כנראה מפני שאין זה כבוד לעזוב את השר ולעסוק בצרכי המלך. ורק מה שצריך לאכול וכדומה, התירו להכין בע"ת.
אוצר החכמה כתב:ידידיה כתב:אוצר החכמה כתב:ניקוטין גורם לפעילות מעיים. אבל לומר היום שבעישון יש צורך בריאות לעניין עיכול זה מגוחך.
מערכת העיכול לא השתנתה מימי הפני יהושוע.
ואף שבודאי שאי אפשר לומר שבריא לעשן,
אמנם עדיין קיים אותו צורך בריאותי. תשאלו את המעשנים.
וסיבת ההיתר היתה לא משום שהעישון הוא בריא, אלא מפני שכשיש צורך דהעישון הוא תרופה לו, צורך זה נחשב שווה לכל נפש.
ברור שלא. וגם הטבק לא השתנה. וגם אז זה לא היה בריא. אבל לא ידעו את זה. גם אגרוף בבטן יכול להועיל לצורך הבריאותי הזה אבל לא הייתי מתיר לעשות איסורים ביו"ט לצורך זה.
אם כוונתך להיתר האחרון שכתב פותח האשכול. היינו שאחר שהוא מעשן כרוני יש לו צורך. זה נושא לדיון נפרד.
אוצר החכמה כתב:עישון הוא לא תרופה שיש לה תופעות לוואי. הוא נזק שיש לו תועלות לוואי כמו אגרוף בבטן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים