לענין כתב:לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן
מה שנכון נכון כתב:לענין כתב:לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן
במסורת תימן נקרא הכסא ה' בסגול (או פתח כבטוים) כ' בשוא ס' בצירי. מלשון מכוסה וצנוע.
לענין כתב:כסא בשני סגולים הוא לשון הכנה, וגם ר''ה הוא היום בו הקב''ה חותך מזון לכל חי
לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן
מה שנכון נכון כתב:מצורת הרבים המצויה בראשונים (ואף קודם להם) 'בתי כסאות' נראה שהוא מלשון כסא רגיל.
סגי נהור כתב:לענין כתב:כסא בשני סגולים הוא לשון הכנה, וגם ר''ה הוא היום בו הקב''ה חותך מזון לכל חי
לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן
ודאי שהיו מושבים בביה"כ בתקופת חז"ל, ויש שרידים להם בכמה מקומות בארצנו עד ימינו אלה. אמנם לא לכל אדם היה ביה"כ סמוך לשולחנו.
לעיקר הנידון, מצינו לא רק "יום הכסא" אלא גם "בכסא ליום חגנו", לדוגמא במג"א ריש סי' תיז. ועוד.
כדכד כתב:כשאינה נדרשת אבל לא כשהיא אינה נכונה
כדכד כתב:סגי נהור כתב:לעיקר הנידון, מצינו לא רק "יום הכסא" אלא גם "בכסא ליום חגנו", לדוגמא במג"א ריש סי' תיז. ועוד.
לא זכור לי שמביאים את המג"א כדי לדקדק בכתיב של מלים. מה שכתב שם זה מן הסתם ט"ס שהרי התכוון לפסוק "בכסה ליום חגנו"
סגי נהור כתב:כדכד כתב:כשאינה נדרשת אבל לא כשהיא אינה נכונה
המשפט הזה שגוי מיניה וביה. אין מושג כזה "נכונה" בלשון חז"ל, כי השאלה תישאל - נכונה ביחס למה? אם ביחס ללשון המקרא, רוב לשון חז"ל אינה "נכונה", ואם ביחס ללשון חכמים, היא עצמה לשון חכמים. עצם הדבר שביטוי מסוים מופיע בדברי חז"ל כבר עושהו "נכון" בלשון חכמים.
לעצם הנידון, אינני רואה הבדל בין "כנסיות" כרבים של "כנסת" ובין "כסאות" כרבים של "כסא" בסגול.
כדכד כתב:התכוונתי נכונה ביחס לעצמה. כסאות גם בלשון חז"ל הוא רבים של כסא (כ חרוקה וס צרויה) ולא של דברים אחרים
הדוגמאות שהזכיר מר בהודעתו הראשונה היו של צורות רבים שאוךי אינו נדרשות אבל הן לא צורת בים של משמעויות אחרות
סגי נהור כתב:כדכד כתב:התכוונתי נכונה ביחס לעצמה. כסאות גם בלשון חז"ל הוא רבים של כסא (כ חרוקה וס צרויה) ולא של דברים אחרים
הדוגמאות שהזכיר מר בהודעתו הראשונה היו של צורות רבים שאוךי אינו נדרשות אבל הן לא צורת בים של משמעויות אחרות
"כנסיות" היא גם צורת הרבים של "כנסיה" (שהיא לשם שמים) וגם של "כנסת"...
לענין כתב:כסא בשני סגולים הוא לשון הכנה, וגם ר''ה הוא היום בו הקב''ה חותך מזון לכל חי
לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן
חד ברנש כתב:אפשר ש'יום כסא' באל"ף אינו טעות, כי הוא ע"פ משלי ז כ.
לענין כתב:כסא בשני סגולים הוא לשון הכנה, וגם ר''ה הוא היום בו הקב''ה חותך מזון לכל חי
לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן
לענין כתב:לענין כתב:כסא בשני סגולים הוא לשון הכנה, וגם ר''ה הוא היום בו הקב''ה חותך מזון לכל חי
לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן
וענתה בי צדקתי!!!
בס''ד מצאתי לרבינו החות יאיר בספרו מקור חיים - סי' ג' קיצור הלכות אות א'
'בית הכסא - נ''ל שאין פירושו ע''ש כסא נקוב העומד לישב שם כשמפנים, דבימיהם אכתי לא הוה, .... לכן קרינן לי' ג''כ בית המוצנע, והוא ג''כ פי' בית הכסא בסגול הכף כמו ליום הכסא יבא ביתו כנלע''ד
מיכאל1 כתב:ראיתי היום במשנ"ב שמביא דכתיב וביום הכסא זה ר"ה.
כדכד כתב:מיכאל1 כתב:ראיתי היום במשנ"ב שמביא דכתיב וביום הכסא זה ר"ה.
איפה במשני"ב ואיפה כתיב "וביום הכסא"? בתהלים כתוב "בכסה" ובמשלי כתוב "ליום הכסא".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים