תוכן כתב:תופעה שהולכת ומתפשטת בימים הנוראים בקהילות רבות, היא ארגון מנייני נץ לימים נוראים ולשמחת תורה. יהודים שלא מתפללים נץ בכל השנה, מגיע ימים נוראים ושמחת תורה והם בוערים באש יוקדת להתפלל בנץ. המצב נהיה, שיש כמה בתי כנסת שאין מנין נץ לכל השנה, ובימים נוראים מנין הנץ יותר גדול מהמנין הרגיל שמתרוקן למחצה או לשני שליש. ואם תאמר, שיהודים אלו קמים מוקדם כדי שיוכלו להאריך בתפילתם לשפוך צקון לחשם לפני שוכן מרום, זה לא ממש המצב. אלא מתפללים במהירות, ומסיימים את התפילה מהר יותר אפילו מהמנין הרגיל
...
הרואה כתב:ויש גם את העניין של זריזין מקדימין למצוות תקיעת שופר
קו ירוק כתב:ומי שאיי איי איי, בעיניו זה הצגה - הוא צודק, אך לא בכדי יצורים אלו נהפכו גם לחרדים לאומיים, הדורשים תיקונים בדת.. ובכלל הפורשים מדרכי ציבור שאין להם חלק לעולם הבא, כמבואר ברבינו יונה שער ג' אות קסח
הרואה כתב:קו ירוק כתב:מי שאיי איי איי, בעיניו זה הצגה - הוא צודק, אך לא בכדי יצורים אלו נהפכו גם לחרדים לאומיים, הדורשים תיקונים בדת.. ובכלל הפורשים מדרכי ציבור שאין להם חלק לעולם הבא, כמבואר ברבינו יונה שער ג' אות קסח
ר' קו ירוק מן הסתם מכוון כוונות נשגבות באיי איי איי, ובכך שונה מכולם, ופורש מן הציבור ואין לו חלק לעולם הבא (להזכירך כמה מגדולי ישראל אמרו את זה עליך ועל חבריך).
תוכן כתב:אם אלו שמתפללים בנץ היו מתפללים מחמת הקפדתם על כל התילי תילים של ההלכות שהביאו כאן החברים הת"ח, אז הייתי שותק. אבל המציאות היא, שחלק ניכר מאלו שמתפללים נץ, הם אלו שלא כל כך מקפידים על דקדוק ההלכה, לא בכל השנה ולא בימים נוראים. חלק ניכר ממתפללי הנץ, הם אלו שהתפילה להם למשא, ומבקשים דרך להתפטר מכל המעמסה הזו מבלי נקיפות מצפון. אז מצאו להם דרך קלה לסיים עם זה מה שיותר מהר תוך פינוק המצפון, הנה כביכול הם נמנים על מתפללי הנץ, וגם אם זה אין לי בעיה. כל אחד ומה שמתאים לו. רק בקשה אחת, שיגידו את האמת!
תוכן כתב:תופעה שהולכת ומתפשטת בימים הנוראים בקהילות רבות, היא ארגון מנייני נץ לימים נוראים ולשמחת תורה. יהודים שלא מתפללים נץ בכל השנה, מגיע ימים נוראים ושמחת תורה והם בוערים באש יוקדת להתפלל בנץ. המצב נהיה, שיש כמה בתי כנסת שאין מנין נץ לכל השנה, ובימים נוראים מנין הנץ יותר גדול מהמנין הרגיל שמתרוקן למחצה או לשני שליש. ואם תאמר, שיהודים אלו קמים מוקדם כדי שיוכלו להאריך בתפילתם לשפוך צקון לחשם לפני שוכן מרום, זה לא ממש המצב. אלא מתפללים במהירות, ומסיימים את התפילה מהר יותר אפילו מהמנין הרגיל.
יש לשרש תופעה זו מן השורש, ולתקן שכל אחד שאינו מתפלל לפחות 180 ימים בשנה נץ, אסור לו להתפלל נץ בימים נוראים! שיסבול קצת בתפילה, לא יקרה כלום, אולי אפילו יהיו לו כמה דקות של התעוררות!
אש משמים כתב:ומנהג זה נוהג שנים ברוב הישיבות
קו ירוק כתב:שאלת עם הקב"ה רווה נחת ממתפללי הנץ בימים הנוראים - כן.
האם הקב"ה רווה נחת ממי שמקנטר בפומבי על מנהגן של ישראל, הנזכר בהלכה, שקמים בימים הנוראים כותיקין - לא.
אך לא בכדי יצורים אלו נהפכו גם לחרדים לאומיים, הדורשים תיקונים בדת.. ובכלל הפורשים מדרכי ציבור שאין להם חלק לעולם הבא, כמבואר ברבינו יונה שער ג' אות קסח
הרואה כתב:לפותח האשכול,
מקובל עליך שאנשים בר"ה פתאום מחמירים ומתפללים יותר ארוך מכל השנה,
ורק לא מקובל עליך שאנשים בר"ה פתאום מחמירים ומתפללים כוותיקין?
המניינים הרגילים בדרך כלל מגזימים מאד מאד במתיחה של התפילה (2 דקות האיי איי איי וכו' של תחילת חזרת הש"ץ, עוד 2 דקות מסוד חכמים, 10 דקות יראתי בפצותי וכדו', 3 דקות כל מי שברך, 10 דקות הנני העני ממעש, חצי שעה ונתנה תוקף שבוכים שם כי חתכו את האצבעות של ר' אמנון ממגנצא הי"ד, וצורחים שם כי זה כתוב באותיות ענקיות במחזור (הבעלי כוונה מכוונים "צום קול ממון" ליודעי ח"ן...), לא-ל עורך דין לוקח 10 דקות, שלא מספיק שהקהל אמר במתינות ובמתיחה את המילים, החזן עוד צריך לחזור על כך מהתחלה ועם לא פחות מל"ו טרומיטין של סלסולים בכל צמד מילים) הדרך לפתור את הבעיה הזו לעשות מניין בנץ.
כמובן יש עוד בעיות צדדיות שלא מספיקים לאכול לפני חצות, ומאן דדמיך שהביא ר' עקביה, ויש גם את העניין של זריזין מקדימין למצוות תקיעת שופר (שייך לא רק בברכת החמה שכולם קמו בנץ).
(מצווחין בקול מר ז' פעמים למנצח לפני התקיעות, כל פעם באורך של ז' פעמים וכו')
מי שכל זה עושה לו רגשות דתיים, שיערב לו, רק תמהני אם זה לא גורם לאנשים ניקוי של נקיפות המצפון, כי הנה איך בר"ה אמרתי באריכות את דוהרי דולקים ועוד כמה מילים גבוהות שמסתמא אוכל לצאת אתם זכאי בדין, ובפרט שהמלכתי את הקב"ה לעילא ולעילא על ידי הניגונים והנענועים כלולב בסדרה המוזיקלית שקדמה להמלך. בעיה נוספת היא הסטת המרכז מהתפילה, המרכז נהיה ונתנה תוקף במקום מלכיות זכרונות ושופרות (שאז כולם יושבים מנומנמים כי הארון סגור).
ברוך ה' זכו אחינו הספרדים לימים נוראים בשיקול דעת ושפיות.
ולגבי הכותרת, האם לא קשה לך איך הקב"ה רווה נחת מאנשים שאוכלים בר"ה סעודות מלכים? ולא זו בלבד אלא שהקב"ה צווה על כך לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות וגו'?
פרנקל תאומים כתב:ולא ב13:30-13:45 - - -
ההוא גברא כתב:אתה צריך להבין, שיש בני אדם שבשבילם לא לעשות כלום זה עינוי, שאינו אחד מחמשה עינויים המצווים ביום כיפור.
ההוא גברא כתב:מי שמתפלל עד אחרי הצהריים לא גרע מאותם ראשונים שנהגו להתענות בראש השנה. ואלה גם מספיקים לאכול כזית ולכ"ע מותר.
הבעיה אינה בבני אדם שעושים מה שהם רוצים. כל אחד מחפש דברים אחרים, וכולם לשם שמים נתכוונו. הבעייה היא כשבני אדם תלויים באחרים. לדוגמא מי שכל קהילתו אוהבים חזנות או אוהבים לבכות בתפילה, והוא מוכרח להיות תקוע בראש השנה בתפילות שאינן מתאימות לו.
וכל מי שאינו מאריך במנחה של יום ראשון כשחרית של יום שני, יכול להבין שגם מהחזן אפשר לדרוש שלא יאריך הרבה בחזרה.
אתה צריך להבין, שיש בני אדם שבשבילם לא לעשות כלום זה עינוי, שאינו אחד מחמשה עינויים המצווים ביום כיפור. כשהחזן מאריך בניגוניו אנחנו מרגישים זמן מתבזבז על מוזיקה. שיאריך יותר בלחש עם כולם.
אבותינו הראשונים לא היו מבזבזים את הזמן בניגונים אלא מאריכים בסליחות ובתחנונים ובפיוטים. הסיבה שהיום מקצרים בפיוטים היא בגלל החזנים המסלסלים! לא היה עדיף לומר סליחות ביום הכפורים בכל התפילות כמנהג הראשון?
(כמובן שיש הרבה בני אדם שאינם מוצאים טעם בפיוטים שאינם מבינים אבל אוהבים מנגינות. והם מתעוררים מזה לתשובה, אבל יש גם בני אדם שונים!)
אבא יודן כתב: אבל תפלה כבמקורות יהודיים עינים לארץ וקול תחנונים כעני בפתח כעומד לפני הקב"ה ממש מילה במילה במתינות לא שמעתי ולא ראיתי.
ספרים וועלט כתב:במאמר מוסגר:
"הנץ" - לא "נץ" ואף לא "ה'נץ'".
דינים והנהגות חזו"א פכ"א אות ז'
העיר על מה שמאריכים בישיבות בר"ה יותר מדאי בתפלות ואמר הרי צריך ללמוד
קאצ'קלה כתב:פרנקל תאומים כתב:ולא ב13:30-13:45 - - -
ובבתי מדרשות של החסידים [אלה שאני מכיר] מסיימים את התפילה בראש השנה קרוב לשעה 16:00, וכבר נזדמן לי להתפלל בראש השנה בבית מדרש שסיימו את תפילת המוסף בשעה 17:30! גם עליהם יש לשאול את שאלת פותח האשכול: האם הקב"ה רווה נחת וכו'?
נוטר הכרמים כתב:לענ"ד, כדאי לבודד את הדיון ולמקדו על הנקודה המכוונת בטענת פותח האשכול ולא לדון כאן על מכלול מניעי ודחפי משכימי קום.
אין ספק שהתופעה הזאת של 'זריזין מקדימין' לגמור עם המצוות קיימת בינות למתפללי הנץ. אין כאן חיקור לב וכליות, אלא הם בעצמם טורחים להביע זאת בכל מיני אמירות או בשביעות רצון מוגזמת. אך כאן יש להבדיל בין התופעה כפי שהיא קיימת בשבתות השנה לבין שמחת תורה וק"ו ראש השנה.
בכל ימות השנה, אין בנוהג כזה או אחר שמישהו נוהג באופן אישי, משום עקירת המקובל, דרגתו הפרטית של כל יחיד ברוחניות בכלל ובעבודה שבלב בפרט היא נחלתו הבלעדית, וכבר פסו במקומותינו אוהבי תוכחות ומי שיודע להוכיח וראוי להוכיח. אין זה מתפקידנו לתהות על קנקנם של אנשים והעדפותיהם, מפני מה, וכיצד. יתפללו הללו היכן ובצורה שיתפללו, ואל תחלש דעתנו מפני קורת רוחם וזחיחותם הנוטפת של מתפללי הנץ. ניטול תחילה קורות וברקנים מבין שבילי אורחותינו.
המנהג של אריכות התפילה בראש השנה מושרש ומוטבע בדם התמצית של רוב עדות וקהילות ישראל, ונזכר רבות בהלכה. למשל, לגבי הדין של ברית מילה בר"ה שהיא לאחר קריאת התורה (רמ"א סי' תקפד), ולא לאחר תפילת מוסף כנהוג בכל שבתות השנה, וכתבו הלבוש ובשבות יעקב שטעם הדבר משום שסיימו את התפילה לאחר חצות, ואז מפסידים כליל את מעלת זריזין.
יתכן שמלבד נשגבות הימים הנוראים, הטעם לאריכות התפילה במיוחד היה כי ר"ה הוא יום של תפילה, וידוע דברי מדרש שוח"ט על 'תפילת הערער' שזוהי תפילה אחת שמתפללים לפני בראש השנה ויום הכיפורים. וכבר העירו בזה הדרשנים, דה"ל ב' תפילות, ר"ה ויוה"כ. אלא שזה סוג ומין של תפילה אחרת, תפילה שונה במהותה, 'ימים נוראים'דיג. לפיכך מצוי היה גם בין קהילות הליטאים והספרדים, שלא לדבר על החסידים ההולכים אצל חצרות רבותיהם, שמשנים את מקום תפילתם בימים אלו ממקום תפילתם בכל ימות השנה, בדרך כלל למעליותא. ביתר רצינות וכובד ראש, ולרוב גם ביתר מתינות ואריכות.
התפשטות המנהג של הנץ בר"ה יש בה משום שינוי מגמה והחלפת אוירה.
ה'אי אי אי' זה סימפטום שולי בכבוד ובכבידות שהתפילות של ראש השנה התעטרו והתעטפו בהם בכל אתר ואתר לפי הענין, נהרא נהרא ופשטיה. זו סוגיא בפני עצמה 'כיצד מאריכין' בתפילה, אם בתפילת לחש או בחזרת הש"ץ, בסלסולי פאר או באנקות בכי. אלו ואלו לדבר אחד נתכוונו, 'ודבר דבר', שלא יהא דיבורך ותפילתך בראש השנה כאלו של כל ימות השנה, ויודעי ח"ן הגדילו לאמור כי תפילות אלו מעלות את כלל תפילותינו ואמרי פינו בכל ימות השנה מעמקי קליפותינו אל כתרו של מלך עליון.
מכאן הכאב והביקורת על הפגנת הקוצר רוח ורווחי הזמן וה'סדר יום' הנשפכים מאותם משכימים חד - פעמיים. יש אנשים שממאנים להתאמץ קימעא ולהתחבר לחוייה הגדולה של התפילות הארוכות והמתונות. תמיד תשמע אותם מתלוצצים ומתבדחים על הסחבת ועל הניגונים, על שלשה ספרים נפתחים (שפתי חיים, עבודת התפילה, והשאר) מתחת למחזור, ומציינים בסיפוק את ניצול הזמן שלהם. אותם אנשים בד"כ מאוד סובלים וסולדים מאוירת ה'פלצות' והדוחס הנשימתי באלול ובעשי"ת. מנין הנץ מספק מענה להכל ביחד.
בשמחת תורה זה לא הרווח של השעות. את רובם לא תראה רצים לחטוף עוד כמה דפי גמרא או להשלים שנים מקרא, זה פשוט חוסר חיבור לשמחה המתמשכת והחונקת. קשה להם לרקוד ולפזז. לפעמים זו בריחה מהקהילתיות הנלווית להקפות הארוכות. מי שלא מחובר לזה, מתעייף מהר.
בצדק, ישנם כאלו שקשה להם לשאת את קהות החושים והאדישות שנושבת מכיוונם של החוסכים, אבל שומה עליהם להפנים שלאו כל אנפין שוים, וגם בעבודה הרוחנית ישנו מרחב גדול, על מה לשים דגש, ומה 'תופס' את האדם. הכל לפי מה שהוא אדם. מנגד, נתבעים החוסכים שלא להחצין ולהתרברב בהישגיהם המשונים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 68 אורחים