פיוט לראש השנה - הצעות השלמה/תיקון

[חד ברנש]

בפיוט הלכתי לראש השנה, נתפייט כן:

למצוה יכוין משמיע, גם הרוצה לשמוע
במקום הלל בתקע שופר, זריז מקדים בכח
אך מפני הסכנה ראו לקבוע
אחרי הארון הלוך ותקוע.

סופו של הטור השני משובש, כמוכח מהחריזה הלקויה. אבל קריאת המילה ברורה בכתב היד, כמצורף כאן

פיוט - בכח.jpg (121.01 KiB) נצפה 3834 פעמים

נראה שצריך לתקן במעט את הנוסח, היש לחכמים דפה הצעות בנידון?

[מרדכי וינטרויב]

שמא תוכל להסביר את הפיוט?
אני מצליח להבין כיאות רק את השורה הראשונה.

[בברכה המשולשת]

אולי חרזו ע ו-ח?
(תלוי כמובן מהיכן הפייטן)

[מה שנכון נכון]

שמא תוכל להסביר את הפיוט?
אני מצליח להבין כיאות רק את השורה הראשונה.

ראה ר"ה לב ע"ב
העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע, ובשעת הלל הראשון מקרא את ההלל... אלא מאי שנא הלל דבראשון משום דזריזין מקדימין למצות, תקיעה נמי נעביד בראשון משום דזריזין מקדימין למצות, אמר רבי יוחנן בשעת השמד שנו.

אחר הארון - אחר קה"ת, מליצה מכבוש יריחו ביהושע.

[מיכאל1]

אולי ההשלמה היא המילה "הזרוע"
וכוונת הפייטן על המנהג שהיה נהוג באשכנז והוזכר כבר בטור תקפ"ה שהיו מזדרזים להיות התוקעים.

[חד ברנש]

רוב תודות לך רבי מיכאל,
גם אני חשבתי להשלים "בכח הזרוע", משום הביטוי השגור, אך לא ידעתי כיצד להסבירו, ויישר כוחך על ההסבר!!

[חד ברנש]

כעת סבורני, שיותר פשוט לתקן: 'זריז מקדים לִתְקוֹעַ'.

[מה שנכון נכון]

ההצעה לגרוס לתקוע אינה נוחה כ"כ, כי נמצא שהוא חוזר על המלה בהטיות קרובות באותה שורה ובסוף הבית (וגם האם אין המשקל מתארך מדי).
אף לי היה נראה כדברי הרב בברה"מ, ואפי' אם המחבר מאיזור צרפת למשל, ואין צורך להגיה.

[חד ברנש]

מצאתי כבר לפייטננו שהוא חזר על אותו שורש (בהטיות שונות) באותה מחרוזת, כמו: מזומן / זמן. בארצות האל / בעדת אל. ישפר / שופר.

וחריזת ח/ע מאוד נדירה. ובכלל, איך אתה מסביר את "זריז מקדים בכח"?

[מה שנכון נכון]

לענ"ד יש הבדל גדול בין כל הדוגמאות הללו לבין נד"ד. בחלקן אפי' השורש אינו שווה, ועכ"פ המובן שונה והדמיון המועט הוא רק בצליל. ובנד"ד זו (כמעט) אותה מלה ממש. ולהניח שכפל זאת ג' פעמים בבית אחד נראה לי לא כ"כ סביר, יותר מחלוף ה-ח. (והוסף ענין המשקל והצורך בהגהה).

זריז משמעותו (הרחבה או היסודית) היא גבורה, עיין בתשבי, וגם ענין המהירות הוא גבורה נגד הטבע והעצלות, והשווה למה שאמרו כהנים זריזין במובן יודעים וחרדים להזהר. והכוונה לההיא דר"ה לב.

[חד ברנש]

תודה רבה לך. וצריך אני עוד להרהר בדבר ולהתייעץ עם מומחה.

[חד ברנש]

עיינתי כעת במאמרה של ש' אליצור, 'חריזת הפיוטים ודרכי ההגייה של בני צרפת ואשכנז הקדומים', לשוננו, נח (תשנד-תשנה), עמ' 323 ואילך, ולא מצאתי כל תיעוד לחריזת ח/ע!

[מה שנכון נכון]

וכי נד"ד שונה כ"כ מחריזת אלוה עם לסלוח וכדו' שהביאה שם בעמ' 329?
ועוד כתבה שם שבצרפת ובגלילות הריינוס היתה הח' נהגית בצורה קרובה לה' ולא לכ' רפה. (וממילא אינה רחוקה כ"כ מע', וכ"ש אם היתה הע' קרובה לא').

גם יש לשים לב שבנד"ד התנועה האחרונה בשתי המלים היא פתח גנובה, שהפייטן ביטא אותה (ככה"נ) כאח - אע. ויתכן שזה קרוב יותר מאשר לחרוז ינבע עם ינבח או זרע עם זרח.

[חד ברנש]

זה לא עובד בשיטת דימוי מילתא למילתא, אליצור רשמה שם המון היקרויות חריגות, ביניהן חריזת ה/ח, א/ע, אבל אינך יכול לדמות מעצמך ולומר: אם מצאנו חריזת ה/ח, הרי שגם חריזת ח/ע היתה.
אינני אומר שאליצור הקיפה את כל הנתונים (ב'תשובות ר"א מוורמייזא', במבוא, נוספו כמה נתונים קטנים), אך כל זמן שלא מצאנו במקום אחר את החריזה ח/ע, צריכים להיזהר מלהניח הנחות רק על סמך ההיקרות הנוכחית.

[מיכאל1]

כעת סבורני, שיותר פשוט לתקן: 'זריז מקדים לִתְקוֹעַ'.

אם יש בהעתקה עוד מספר טעויות רחוקות כאלו, קרי מ"בכח" ל"לתקוע", אזי בהחלט זוהי הנחה סבירה ופשוטה יותר. אך אם כתב היד אינו סובל מכאלו אזי זוהי הנחה רחוקה שנתחלפו מילים כ"כ רחוקות, ויותר סביר שנשמטה מילה.

[חד ברנש]

לא מצאתי עוד טעויות גדולות כאלו.
יותר מכך, סביר שמדובר באוטגרף!