תוך כדי דיבור כתב:אכן לכאורה דומה שהרמב"ם היה הראשון שכתב גדר זה, "כמו שש שעות". אולם באותו דור הזכיר שיעור זה גם בעל המאור (במקומו בחולין). ואף שמאחר שהוא עצמו חולק על כך, היה מקום לומר שאולי ראה זאת ברמב"ם, אבל הדבר דחוק מאד מבחינה כרונולוגית.
תולעת ספרים07 כתב:איתא בגמ' חולין קה עמוד א' אמר מר עוקבא אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר כי השתא, ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא, לסעודתא אחריתא אכילנא, ונחלקו הראשונים בשיעור דסעודתא אחרינא, דעת הרמב"ם פרק ט' מהלכות מאכלות אסורות הלכה כ"ח דהוא כמו שש שעות וכן פסק המחבר יו"ד סימן פ"ט סעיף א' אבל התוס' בחולין ק"ד עמוד ב' ד"ה עוף מביאים בשם ר"ת דבנטילה וקינוח שרי, ומר עוקבא דלא אכיל עד סעודה אחריתי, היינו בלא נטילה וקינוח, אי נמי מחמיר על עצמו היה.
מביאו הרמ"א ביו"ד שם והוסיף הרמ"א והמנהג הפשוט במדינות אלו להמתין אחר אכילת בשר שעה אחת ואוכלין אח"כ גבינה וכו' ויש מדקדקין להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה, וכן נכון לעשות.
והנה מקור שיעור המתנת שש שעות הוא מדברי הרמב"ם הנ"ל שפירש כן בדברי מר עוקבא שאכל חלב בסעודתא אחריתא. אמנם המאירי בספרו מגן אבות סימן ט' כתב ממתין שש או חמש שעות, ומבואר לפי דעתו שלא היה כוונת הרמב"ם לשש שעות שלימות דווקא, וכן דייק המנחת יעקב בספר סלת בלולה כלל ע"ו דין א' מלשון הרמב"ם הנ"ל דשש שעות שלימות לאו דוקא.
מדכתב דהוא כמו שש שעות.
ומסיק דהמיקל כוותיה לא הפסיד והרוצה להחמיר יחמיר, וראה בשיעורי ברכה להחיד"א סי' פ"ט אות ג' שדייק כן מלשון הרשב"א בתורת הבית הקצר בית ג' שער ד' שכתב: ממתין כשש שעות ואוכל, הרי דאין צריך לדקדק בזה וראה פרי חדש יו"ד סימן פ"ט ס"ק ו'.
היא שיחתי כתב:נראה לי שיש איזה זוהר לגבי המתנה של "שעתא חדא"
היא שיחתי כתב:נראה לי שיש איזה זוהר לגבי המתנה של "שעתא חדא"
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 194 אורחים