צולניק כתב:המקור הוא בראב"ד שהובא ברעק"א
[למעשה אין נ"מ, דם שחור אינו מצוי]
צולניק כתב:המקור הוא בראב"ד שהובא ברעק"א
[למעשה אין נ"מ, דם שחור אינו מצוי]
אליעזר בלוי כתב:שמעתי אומרים שהיות שצבע המאכולת אדום
אם הכתם שחור
טמא אפילו פחות מכגריס
אוהב אוצר כתב:צולניק כתב:המקור הוא בראב"ד שהובא ברעק"א
[למעשה אין נ"מ, דם שחור אינו מצוי]
זה ראב"ד שלא הודפס?
אליעזר בלוי כתב:האם ידוע אם יש מפוסקי זמנינו החושש לזה
הראב"ד מובא גם בסד"ט.פלוריש כתב:וכתב שלכאורה כיוון שכל הפוסקים לא הביאו דבר זה השכיח מאוד, משמע שלא סבירא להו כך (אמנם ציין לשאילת דוד מקרלין ולשולחן ערוך הרב שהחמירו).
אליעזר בלוי כתב:שמעתי אומרים שהיות שצבע המאכולת אדום, אם הכתם שחור, טמא אפילו פחות מכגריס.
וע"ז היה לי קשה, שהרי כל דין הכתמים היום צ"ע, שהרי אין מאכולות מצויות.
אלא מאי, אין לנו כוח לאסור מה שהתירו חז"ל.
אבל האם היום שאין מצויים מאכולת מסתכלים כבזמן חז"ל.
ובכתם דמראה שחור שרעק"א בחדושיו סימן ק"צ סעי' ה' הביא מראב"ד בספר בעה"נ שהוא פחות מכגריס, וגם הסד"ט סק"י הביאו להקשות על המעיל צדקה שכתב שמעתי מן החברים דהיה מן הראוי לטמא כתם שחור שהוא פחות מכגריס מטעם שא"א לתלות במאכולת שהוא אדום וא"כ לא ימלט שיזכרוהו הפוסקים, שכוונתו דמזה חזינן שסובר להקל דגם בשחור צריך כגריס, ותמה עליו איך נעלם ממנו דברי הראב"ד בספר בעה"נ סוף שער הכתמים דין החמישי אף על פי שאין לה במה לתלות תולה כגריס במאכולת ואינה תולה בו אלא כתם אדום ונשאר בצ"ע על הפוסקים שהשמיטו דין זה ולא ביארו בהדיא. אבל לכאורה הא איכא תירוץ מוכרח מדברי הסד"ט עצמו דהא כתב אחר זה מיהו במקומות שמצוין פרעושין שלכלוך שלהם הוא שחור יש לתלות בהם והביא מסמ"ג דבכגריס תולה במאכולת היא פרעוש וכנה, וגם מש"ד הביא שגם בפרעוש תולה בכגריס אף שמאכולת פי' שהוא רק כנה לגירסתו, ולגירסת הס"א שהובא במוקף כתב במאכולת פי' פרעוש וגירסא זו ודאי מוטעת דכנה ודאי בכלל מאכולת וצריך לומר בגירסת ס"א, פי' פרעוש וכנה, עכ"פ גם לש"ד תולה בכגריס גם בפרעוש, וכן מפורש בפה"מ להרמב"ם בטעם ר' חנינא בן אנטיגנוס שעד כגריס תולה במאכולת אף על פי שלא הרגה דאמרינן דבעת שינתה או התהפכה מצד אל צד והרגה בפרעושים ובכנים וכיוצא בהם ומהם הוא זה הכתם הרי נמי מפרש ששיעור גריס הוא בשביל מאכולת שהוא פרעושים וכנים, והביא גם ממרדכי הלכות נדה שהוא בשבועות פ"ב שמאכולת הוא גם פרעוש ובגירסתנו במרדכי המאכולת שהוא פרעוש ופשוט שצריך לגרוס שהוא פרעוש וכנה, וכן קודם זה במוקף על תולה במאכולת איתא והוא פרעוש וטהור נמי פשוט שצריך לגרוס והוא פרעוש וכנה, דכנה הא ודאי בכלל מאכולת אבל לעניין מאכולת דכאן שהוזכר לענין שיעור כתמים הוא גם פרעוש בכלל, ולא קשה כלום ממה שבשבת דף י"ב ע"א דתניא רשבא"א אין הורגין את המאכולת דברי ב"ש וב"ה מתירין הוא דוקא בכנה דבהורג פרעוש גם לב"ה חייב כדמסיק ר' אשי בדף ק"ז לכו"ע דב"ש אמרו לשון מאכולת משום דאף במאכולת אוסרין וכיון שאיכא חדוש גם בפרעושין דהא שם רצו לומר ר' ירמיה וגם המקשה מפרעוש שר' יהושע דפוטר בצידה שה"ה שפוטר בהריגה אף שפו"ר =שפרה ורבה=, ועלייהו קיימי ב"ה שאיכא מאכולת דמותר ולא חששו ב"ה שיהיה מי שיטעה לומר דמתירין גם להרוג דבר שפרה ורבה, דתנאים לא מפרשי כל כך דבריהם, ובנדה שעד כגריס לא גזרו מטעם שלא שייך לגזור מטעם שאין לך מטה שאין בה טפי דם מאכולת הרי ודאי בכל מאכולת איירי דהא מצוי פרעושים כמו כנים במטה ואף אם כנים יותר מצוין לא יטעו לומר שאין פרעושין בכלל כיון שעכ"פ הם ג"כ מצוין במטות בהרבה מקומות, ואף אם נימא שאיכא איזה מקומות שלא מצוין לא גזרו בפחות מכגריס, כמו שבדם אדום שלא גזרו מצד דם כנים אף בנשי שודאי לא נמצא בהן כנים ואף במקומות שלא נמצא בהם כנים דהא בזמננו לא נמצא כנים כאלו שיהיה בהם דם כגריס ומ"מ טהור כתם שפחות משיעור זה דגריס כדאיתא בחת"ס יו"ד סימן ק"נ מחמת שתחלת הגזירה היתה בשביל טהרות שהיה בזמן התנאים וגזרו גם לבעלה, וכן פשוט שכל הראשונים סברי דגם בשביל פרעוש איכא שיעור שג"כ היה מצוי בכמה מקומות ובשביל זה לא גזרו אף בכל מקום אף שאיכא מקומות דלא מצוי פרעושים וחלוק הראב"ד הוא רק דעת יחיד וגם תמוה, שלכן תמוה על הסד"ט שאף שכתב שדם פרעוש הוא שחור ומ"מ הקשה להיפוך על כל הפוסקים ולא על הראב"ד. וגם חזינן שגם הראב"ד לא השיג על הרמב"ם פ"ט מאי"ב שלא חלק בין המראות לענין שיעור כתם דמשמע דבכל מראה אין טמא כתם בפחות מכגריס, שא"כ אפשר חזר בו הראב"ד שא"כ לא ברור לן שיטת הראב"ד עצמו. ולכן לע"ד אין לחוש לזה ואף כתם שחור אינו מטמא אלא ביותר מכגריס וכן ראיתי בעה"ש סעי' כ"ב בפשיטות דאין חלוק בין אדום לשחור משום דכל הראשונים לא חלקו, ומש"כ ואפשר דמי שכתב כן מיירי במקום שאינו מצוי פרעושים לפ"מ שכתבתי בכ"מ טהור בפחות מהשיעור דגריס ואין שום חלוק בין אדום לשחור, ואולי כוונתו לתרץ דמי שכתב כן היה במקום שאינו מצוי פרעושים שלא ידע שרוב מקומות מצוי בהם פרעושים.
ובטהרת ישראל כתב שאין חלוק משום שפרעוש דמה שחור וזה ברור ואינו כלום מש"כ והכל לפי ראות עיני המורה דאף באשה שאין במיטתה ובבגדיה לא כנים ולא פרעושים ואף שבכל המקום לא נמצא כנים ופרעושים נמי טהורה בפחות מכגריס ועוד כדכתבתי מחת"ס ולא שייך ראיית עיני המורה בזה.
צולניק כתב:המקור הוא בראב"ד שהובא ברעק"א
[למעשה אין נ"מ, דם שחור אינו מצוי]
מאור עינים כתב:צולניק כתב:המקור הוא בראב"ד שהובא ברעק"א
[למעשה אין נ"מ, דם שחור אינו מצוי]
מש"כ שאינו נפק"מ אינו נכון, יסור נא אל מורה הוראה ויראה כי יש נשים מועטות שזה ראייתן,
וזה גם ההבדל בין הגר"ח שחשב זאת כאינו מצוי, להגרש"ו שהיה מורה הוראה לרבים ונפגש בזה,
משתמשים הגולשים בפורום זה: איתן נוי ו־ 432 אורחים