כידוע, יש התולים סגולות רבות בערבות ה'הושענות' (שנוטלים בהושענא רבה) לאחר קיום מצוותן, שזה טוב לשמירה וכו'.
מהם המקורות הקדומים לסגולה זו? ידוע לי מ'מנורת המאור' לר"י אבוהב, וגם מובאה מכת"י בשם ר' יהודה החסיד.
עדיין לא חיפשתי בעניין, שכן 'חוששני' שמא מישהו עסק בסגולה זו באופן רחב יותר. האם ידוע לחכמים דבר מה בעניין.
תודה מרובה!