קמצן_קדוש כתב:חידה:
איפה היתה עוד שושן הבירה חוץ מזאת שבפרס?
סעדיה כתב:קמצן_קדוש כתב:חידה:
איפה היתה עוד שושן הבירה חוץ מזאת שבפרס?
בביהמ"ק
קראקובער כתב:איזה שלושה דברים אסורים כל השנה ומותרים רק ביום כיפור?
מה שנכון נכון כתב:קראקובער כתב:איזה שלושה דברים אסורים כל השנה ומותרים רק ביום כיפור?
אסורים ביום יום או בשבת?
קריאה לאור הנר. קינוב ירק ופציעת אגוזים. תקיעה בביה"ש.
קראקובער כתב:מה שנכון נכון כתב:קראקובער כתב:איזה שלושה דברים אסורים כל השנה ומותרים רק ביום כיפור?
אסורים ביום יום או בשבת?
קריאה לאור הנר. קינוב ירק ופציעת אגוזים. תקיעה בביה"ש.
אסורים ביום יום. (אחד מהם כמש"כ, תקיעה בביה"ש)
מה שנכון נכון כתב:אסורים ביום יום. (אחד מהם כמש"כ, תקיעה בביה"ש)
אסור לתקוע כל יום בבה"ש?
.אולי נשיאת כפים בלילה
קראקובער כתב:מה שנכון נכון כתב:אסורים ביום יום. (אחד מהם כמש"כ, תקיעה בביה"ש)
אסור לתקוע כל יום בבה"ש?
התבלבלתי תקיעה לא אחד מהם
אולי נשיאת כפים בלילה.
לא הבנתי. ג' הדברים שמניתי אסורים רק בשבת ומותרים ביום יום
קראקובער כתב:לא הבנתי. ג' הדברים שמניתי אסורים רק בשבת ומותרים ביום יום
נכון, החידה היא על דברים שאסורים ביום יום כל השנה ומותרים רק ביום הכיפורים.
(שניים מתוכם מפורש במשנה ברורה)
עזריאל ברגר כתב:להתפלל יחף?
זה גם בת"ב ובאבלות!
מנצפך כתב:להתפלל ביום ה' תפילות בלי לכוין לשם נדבה
הגיון ליבי כתב:היכי תימצי: איש ישראל שעובר עליו יום השבת ולא יחול עליו השבת.
עזריאל ברגר כתב:יאיר כתב:משה פרץ כתב:עוד חידה: היכן רמוז ה'וירוס' בדברי חז"ל?
אולי "כסא דחרשין ולא כסא דפושרין" (ב"מ כט: , חולין פד:)
טוב לשתות כוס של מכשפות ולא לשתות כוס של מים פושרין שרעים הם לגוף
[משום שמים שלא רתחו כל צרכן מלאים בחיידקים חיים (שהם מתרבים בחימום), משא"כ אם רתחו החיידיקים מתו]
לא מתאים עם שאר הפרטים בסוגיא, כמובן.
עזריאל ברגר כתב:מהו המספר המקסימלי של ברכות רצופות שמתחילות באותה מילה, שאיננה "ברוך" (כלומר: לא ברכות השחר ולא שבע-ברכות וכיו"ב)?
משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.
לענין כתב:עזריאל ברגר כתב:מהו המספר המקסימלי של ברכות רצופות שמתחילות באותה מילה, שאיננה "ברוך" (כלומר: לא ברכות השחר ולא שבע-ברכות וכיו"ב)?
אתה בחרתנו
אתה זוכר
אתה נגלית
משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.
קאצ'קלה כתב:משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.
יוסי בן יועזר?
יוסי בן יועזר בפרק ח' דעדויות שלש הלכות, והוא לא הזכיר כי [אם] בפרק שני דחגיגה, ועל דרך הלצה אני אומר שהוא אוכל את יועזר.
ואני אומר עליו, לפי שהרמב"ם רופא מומחה לרבים וידע שהוא מאכל בריא, משום דהגמרא [עבודה זרה לז ע"ב] מסיק דספק טומאה ברשות הרבים הלכה למשה מסיני אך אין מורין, ויוסי בן יועזר הוראה ברבים, אם כן למה יחשוב מה שהיה כבר הלכה למשה מסיני...
קאצ'קלה כתב:קאצ'קלה כתב:משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.
יוסי בן יועזר?
נתבקשתי לבאר את פתרוני: פשוט מאוד, במשנה שבת פי"ד מ"ג מבואר ש'יועזר' הוא מאכל לרפואה, והוא גם כן מאכל בריאים.
יואיל נא הרמ"ף בטובו להודיענו האם לזה התכוון, או למשהו אחר.
ואגב אביא מליצה נאה שמצאתי בזה מזמן: הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה ד"ה הפרק העשירי, מביא את רשימת החכמים המוזכרים במשנה פעם אחת בלבד בדבר הלכה, ביניהם הוא מביא את 'יוסי בן יועזר' המוזכר בחגיגה פרק שני בלבד.
ר' אברהם זכות בעל ספר יוחסין העיר על דברי הרמב"ם:יוסי בן יועזר בפרק ח' דעדויות שלש הלכות, והוא לא הזכיר כי [אם] בפרק שני דחגיגה, ועל דרך הלצה אני אומר שהוא אוכל את יועזר.
והשיב על כך בספר אמרי צרופה, ברלין תקט"ז, בהקדמה:ואני אומר עליו, לפי שהרמב"ם רופא מומחה לרבים וידע שהוא מאכל בריא, משום דהגמרא [עבודה זרה לז ע"ב] מסיק דספק טומאה ברשות הרבים הלכה למשה מסיני אך אין מורין, ויוסי בן יועזר הוראה ברבים, אם כן למה יחשוב מה שהיה כבר הלכה למשה מסיני...
קראקובער כתב:משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.
חומץ בן יין, כינוי לרבי אלעזר ב"ר שמעון (אתיוה לרבי אלעזר ברבי שמעון וקא תפיס גנבי ואזיל שלח ליה ר' יהושע בן קרחה חומץ בן יין עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה)
ובסוף פרק שלשה שאכלו מבואר שיין טוב לחולים...
משה פרץ כתב:ולדבריך צ"ל בלשון החידה 'משקה' במקום 'מאכל'.
עזריאל ברגר כתב:חידות לאשכנזים - למנהגים הנפוצים:
איזו מנגינת קדיש נאמרת:
א. פעם א' בשנה?
ב. פעמיים בשנה?
ג. 3 פעמים בשנה?
ד. 4 פעמים בשנה?
ה. 3 או 6 פעמים בשנה - תלויה בנוסחאות?
עזריאל ברגר כתב:איזה דבר נאמר בתפילות יום הכיפורים פעמיים בכל תפילת לחש ופעם אחת בכל חזרת הש"צ, בערבית איננו נאמר בפיוטים, ובנעילה נאמר פעמיים בלחש ופעמיים בחזרה?
נבדק בנוסח אשכנז, ספרד, וחבד.
בנוסח ספרדי זה נאמר פעמיים בכל תפילה - אחד בלחש ואחד בפיוטים, ומצד הסברא - הדין עמהם בזה שמשווים את כל התפילות, ולולי דמיסתפינא הייתי אומר שצריך להיאמר בפיוטי ערבית ואילו בנעילה ראוי להשמיטו במקום שמשמיטים אותו בשאר התפילות.
קראקובער כתב:איך יתכן שהלובש בגד עם ציציות כשרות יבטל מצווה ובאופן שהציצית פסולות לא יבטל מצווה.
עזריאל ברגר כתב:ד. ח"ק שלפני מוסף בימים נוראים - הרי ג' פעמים, והרביעית - בסליחות דמוצאי מנוחה.
מנצפך כתב:עזריאל ברגר כתב:ד. ח"ק שלפני מוסף בימים נוראים - הרי ג' פעמים, והרביעית - בסליחות דמוצאי מנוחה.
לא בכל הסליחות אותו קדיש? או לכה"פ בערב ר"ה?
עזריאל ברגר כתב:קראקובער כתב:איך יתכן שהלובש בגד עם ציציות כשרות יבטל מצווה ובאופן שהציצית פסולות לא יבטל מצווה.
ילמדנו רבינו?
אולי במעיל של הכהן הגדול?
משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.
מענה איש כתב:היכן מצינו קרבן בים?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 578 אורחים