כח עליון כתב:אני באמצע לבנות סוכה, עוד 15 דקות שקיעה, לרוץ להתפלל?
(את"ל שלא) ואם כבר העמדתי ב' דפנות וכל שהוא (וצורת הפתח), צריך לרוץ?
ואם אני באמצע לתלות את הקישוט שהבת שלי הביאה הביתה?
ג,ח כל מי שעבר עליו זמן תפילה, ולא התפלל--במזיד--אין לו תקנה, ואינו משלם; בשוגג, או שהיה אנוס או טרוד--משלם אותה תפילה, בזמן תפילה הסמוכה לה, ומקדים תפילה אחרונה, ואחריה מתפלל את התשלומין.
טעה או נאנס ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים הראשונה מנחה והשניה לתשלומין ואם היפך לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין וצריך לחזור ולהתפלל אותה וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין:
מי שלא התפלל בעוד שיש לו זמן להתפלל מפני שסבור שעדיין ישאר לו זמן אחר שיגמור אותו עסק שהוא מתעסק בו ובין כך ובין כך עברה לו השעה וכן מי שהיה טרוד בצורך ממונו שלא יבא לידי הפסד ועל ידי כך הפסיד מלהתפלל וכן מי שהוא שכור ולא התפלל כולם חשובים אנוסים ויש להם תשלומין.
כח עליון כתב:אני באמצע לבנות סוכה, עוד 15 דקות שקיעה, לרוץ להתפלל?
(את"ל שלא) ואם כבר העמדתי ב' דפנות וכל שהוא (וצורת הפתח), צריך לרוץ?
ואם אני באמצע לתלות את הקישוט שהבת שלי הביאה הביתה?
כח עליון כתב:אני באמצע לבנות סוכה, עוד 15 דקות שקיעה, לרוץ להתפלל?
(את"ל שלא) ואם כבר העמדתי ב' דפנות וכל שהוא (וצורת הפתח), צריך לרוץ?
ואם אני באמצע לתלות את הקישוט שהבת שלי הביאה הביתה?
בברכה המשולשת כתב:א. למה לא להתפלל ולהשלים אח"כ (והוי יכול לקיים שניהם, וכפי שרמז הרב אש משמים שליט"א לעיל)
החושב כתב:בברכה המשולשת כתב:א. למה לא להתפלל ולהשלים אח"כ (והוי יכול לקיים שניהם, וכפי שרמז הרב אש משמים שליט"א לעיל)
ולמה שומר אבדה מוגדר כשומר שכר?
שייתן פרוטה ויחזור לנער את האבדה. מה הבעיה?
בברכה המשולשת כתב:החושב כתב:בברכה המשולשת כתב:א. למה לא להתפלל ולהשלים אח"כ (והוי יכול לקיים שניהם, וכפי שרמז הרב אש משמים שליט"א לעיל)
ולמה שומר אבדה מוגדר כשומר שכר?
שייתן פרוטה ויחזור לנער את האבדה. מה הבעיה?
אה"נ מדובר שיכול להיות שא"א יהיה לעשות כן כי עד שיסיים להפסיק לנער (זה לוקח רגע אחד לפחות) העני ילך
החושב כתב: ולמה שומר אבדה מוגדר כשומר שכר?
שייתן פרוטה ויחזור לנער את האבדה. מה הבעיה?
החושב כתב:בברכה המשולשת כתב:א. למה לא להתפלל ולהשלים אח"כ (והוי יכול לקיים שניהם, וכפי שרמז הרב אש משמים שליט"א לעיל)
ולמה שומר אבדה מוגדר כשומר שכר?
שייתן פרוטה ויחזור לנער את האבדה. מה הבעיה?
דרומי כתב:ולמה באמת לא אמרו חז"ל שהוא פטור ממנחה בגלל שהוא מנער את האבידה?
למה הצריכו דוגמא רחוקה של עני?
כדכד כתב:הוא לא עוסק במצוה. אין שום מצוה לבנות סוכה. המצוה היא לשבת בסוכה ומי שעוסק במצוה בסוכות פטור ממצטות הישיבה בסוכה אבל בנייתה אינה מצוה אלא הכשר מצוה ובכה"ג לא נפטר מתפלה
החושב כתב:באמת שאיני מבין...
הסוגיא הזו נטחנה הדק היטב על ידי הפוסקים. כלליה מבוארים. למה צריך להמציא אוקימתות חדשות כעת ולהידחק ללא כל צורך?... איזו קושיא באתם ליישב?
כדכד כתב:הוא לא עוסק במצוה. אין שום מצוה לבנות סוכה. המצוה היא לשבת בסוכה ומי שעוסק במצוה בסוכות פטור ממצטות הישיבה בסוכה אבל בנייתה אינה מצוה אלא הכשר מצוה ובכה"ג לא נפטר מתפלה
כדכד כתב:הוא לא עוסק במצוה. אין שום מצוה לבנות סוכה. המצוה היא לשבת בסוכה ומי שעוסק במצוה בסוכות פטור ממצטות הישיבה בסוכה אבל בנייתה אינה מצוה אלא הכשר מצוה ובכה"ג לא נפטר מתפלה
כדכד כתב:חשבתי שתפלין יש מצוה לכתוב כי כתוב וכתבתם אבל זה לא נכון כי וכתבתם זה על מזוזות.
יכול להיות שיש הבדל כי מצות סוכה יכולה להתקיים גם אם לא יבנה אם ימצא סוכה כמו גנב"ך ורקב"ש ואילו תפלין א"א לקיים בלי שיכתוב אבל זה דוחק
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כו עמוד א
הולכין לדבר מצוה - פטורין בין ביום ובין בלילה.
קובץ הערות סימן מח
בהא ענינא דעוסק במצוה, נראה דאפילו עוסק במצוה דרבנן פטור ממצוה דאורייתא, דדוקא בשבתך בשבת דידך הוא דמחייבת [סוכה כ"ה ע"א], וכשעוסק במצוה דרבנן לא הוי שבת דידך. וראיה מהא דאתה קוצר קציר של מצוה קודם העומר, מדכתיב ובקוצרכם, דוקא קציר דידך, ומבואר בגמ' מנחות (ע"ב ע"א) דאפילו לצורך מצוה דרבנן מותר לקצור, כגון בבית האבל. וכן לענין בן סורר ומורה, אכל דבר מצוה או דבר עבירה, אפילו דרבנן, אינו נעשה בן סורר ומורה, דכתיב בקולנו ולא בקולו של מקום [סנהדרין ע' ע"ב], דלא מיקרי בקולנו. וה"נ לא מיקרי שבת דידך.
ומהאי טעמא, גם עוסק בהכשר מצוה, כגון כותבי סת"ם, פטורין מן המצות [סוכה כ"ו ע"א], דאף דכתיבת התפילין אינה המצוה, אלא הנחתן, מ"מ כשעוסק בהכשר מצוה לא מיקרי שבת דידך.
כדכד כתב:החושב כתב:באמת שאיני מבין...
הסוגיא הזו נטחנה הדק היטב על ידי הפוסקים. כלליה מבוארים. למה צריך להמציא אוקימתות חדשות כעת ולהידחק ללא כל צורך?... איזו קושיא באתם ליישב?
יכול להיות שמר יודע דברים שאנחנו לא יודעים אז נשמח אם יבאר לנו איך מהכללים המבוארים שהפוסקים דנים בהם בענין עוסק במצוה יש תשובה לשאלה של פותח האשכול אם צריך ללכת למנחה באמצע בניית הסוכה או לא.
במה דברים אמורים כשאינם עוסקים במלאכתם בשעת קריאת שמע אבל אם הם עוסקים א"צ להפסיק משום קריאת שמע ותפלה אפילו אם יעבור זמנם אלא שלכתחלה אסורים להתחיל משהגיע סמוך לזמן קריאת שמע (עיין סי' ע"ב).
אבל אם התחילו קודם לכן או אפילו התחילו באיסור אין צריך להפסיק לקריאת שמע אף על פי שיש להם שהות לעסוק במלאכתם אחר קריאת שמע וקריאת שמע היא מצוה עוברת אף על פי כן כל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת אפילו אפשר לו לקיים שתיהן לפי שכל שעוסק במלאכתו של מקום לא חייבתו תורה לטרוח ולקיים מצות אחרות אף על פי שאפשר לו.
החושב כתב:.
אפרקסתא דעניא כתב:כדכד כתב:הוא לא עוסק במצוה. אין שום מצוה לבנות סוכה. המצוה היא לשבת בסוכה ומי שעוסק במצוה בסוכות פטור ממצטות הישיבה בסוכה אבל בנייתה אינה מצוה אלא הכשר מצוה ובכה"ג לא נפטר מתפלה
בסוכה מו. משמע שיש מצווה בבניית הסוכה, ומברכים שהחיינו. הראשונים נוקטים שבשהחיינו שאנו אומרים בליל החג מקיימים גם דין זה.
החושב כתב:כדכד כתב:הוא לא עוסק במצוה. אין שום מצוה לבנות סוכה. המצוה היא לשבת בסוכה ומי שעוסק במצוה בסוכות פטור ממצטות הישיבה בסוכה אבל בנייתה אינה מצוה אלא הכשר מצוה ובכה"ג לא נפטר מתפלהכדכד כתב:חשבתי שתפלין יש מצוה לכתוב כי כתוב וכתבתם אבל זה לא נכון כי וכתבתם זה על מזוזות.
יכול להיות שיש הבדל כי מצות סוכה יכולה להתקיים גם אם לא יבנה אם ימצא סוכה כמו גנב"ך ורקב"ש ואילו תפלין א"א לקיים בלי שיכתוב אבל זה דוחק
כדכד כתב:כתיבת סת"ם ולענ"ד נראה לחלק (לא ברור לי בדיוק איך) אבל מ"מ נקודה זו לא נידונה בראשונים ויש בהחלט מקום לחדש בזה אפילו אם אתה צודק
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 0 אורחים