שייף נפיק כתב:אירע לי שנטלתי בטעות ד' מינים של אחר, וברכתי ב' הברכות, ועוד קודם שנענעתי בא ונטל הלה את שלו, ושלי היו במקום אחר, ונסתפקתי בבורותי מה לעשות עם ברכת שהחיינו, ולא ברכתי.
האם צריך לברך שהחיינו מחר?
והאם היה מועיל לי משהו אם הייתי מנענע בשלו? אם השהחיינו הוא על עצם המצווה או על מה שאני מקיימה?
מיללער כתב:יש שכתבו (עי'בשו"ת ברכת יעקב סי' ב') שלשיטת המחבר בסי' י"ד דמותר ליטול טלית חבירו בלי רשות ולברך עליו, מותר ג"כ ליטול לולב של חבירו אפי' ביו"ט ראשון ולצאת בו בברכה ודלא כהרמ"א בסי' תרמ"ט דרק מיו"ט שני ואילך מותר ומברך.
א"כ כיון שלדעת המחבר יצא בברכה ובברכת שהחיינו, וממילא נשאר לכה"פ מחחוקת הפוסקים על הברכה וספק ברכות להקל.
עושה חדשות כתב:ע"ע - http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=29579#p307746
מיללער כתב:שייף נפיק כתב:אירע לי שנטלתי בטעות ד' מינים של אחר, וברכתי ב' הברכות, ועוד קודם שנענעתי בא ונטל הלה את שלו, ושלי היו במקום אחר, ונסתפקתי בבורותי מה לעשות עם ברכת שהחיינו, ולא ברכתי.
האם צריך לברך שהחיינו מחר?
והאם היה מועיל לי משהו אם הייתי מנענע בשלו? אם השהחיינו הוא על עצם המצווה או על מה שאני מקיימה?
ולמה נסתפקתם רק על שהחיינו, מה עם ברכת הלולב ברכתם עוה"פ על הלולב שלכם?
יש שכתבו (עי'בשו"ת ברכת יעקב סי' ב') שלשיטת המחבר בסי' י"ד דמותר ליטול טלית חבירו בלי רשות ולברך עליו, מותר ג"כ ליטול לולב של חבירו אפי' ביו"ט ראשון ולצאת בו בברכה ודלא כהרמ"א בסי' תרמ"ט דרק מיו"ט שני ואילך מותר ומברך.
א"כ כיון שלדעת המחבר יצא בברכה ובברכת שהחיינו, וממילא נשאר לכה"פ מחחוקת הפוסקים על הברכה וספק ברכות להקל.
מיללער כתב:היינו שחסר דין קנין מצד הקונה, אז גם שואל לא הוי שהרי לא רצה לשאול, אלא שהאתרוג שאול הוא בידו ולא גזול שהרי לא רצה לגזול, וממילא חוזרין חלילה שהרי הוא כנוטל אתרוג של חבירו בלי רשות שלפי דברי הרא"ש אומדין אנו בדעתו של המקנה (ולא בדעת הקונה) שנתנו במתנה ע"מ להחזיר, ולא דמי לעודר בנכסי הגר דקונה מן ההפקר ואין שם דעת מקנה.
יבנה כתב:ברכת שהחיינו אינו ברכת המצוה שהוקבעה דוקא עובר לעשייתו ובסמוך לו, ואם לאו לא יצא. אלא הוא ברכת השמחה מזכירת ענין המצוה. ולפי התוספתא בברכות פ"ו הלכות ט' י' וי"ד עיקר זמן הברכה הוא הרבה לפני קיומו כשמתחיל להתעסק בו.
וכיון שכך, כיון שהיה עסוק בענייני המצוה ושמח בכך ש"ד ויצא ידי חובתו.
ואם היינו סוברים שהוא ברכת המצוה כו', א"כ שוה דינו לנר חנוכה שמברך שהחיינו גם בלילות הבאים כשלא בירך קודם.
מיכאל1 כתב:יבנה כתב:ברכת שהחיינו אינו ברכת המצוה שהוקבעה דוקא עובר לעשייתו ובסמוך לו, ואם לאו לא יצא. אלא הוא ברכת השמחה מזכירת ענין המצוה. ולפי התוספתא בברכות פ"ו הלכות ט' י' וי"ד עיקר זמן הברכה הוא הרבה לפני קיומו כשמתחיל להתעסק בו.
וכיון שכך, כיון שהיה עסוק בענייני המצוה ושמח בכך ש"ד ויצא ידי חובתו.
ואם היינו סוברים שהוא ברכת המצוה כו', א"כ שוה דינו לנר חנוכה שמברך שהחיינו גם בלילות הבאים כשלא בירך קודם.
כך סובר מר גם אם בטעות לקח ד' מינים המורכבים מלולב קנרי להפוסלים, הדס שוטה, צפצפה ואתרוג מורכב? האם גם בכה"ג ייחשב כעוסק בענייני המצוה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים