ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ב. הביא מנהגים שונים, שאין להם שחר. למשל בברכת שים שלום כתב בסופו שמנהג חו"ל הוא לומר בעשי"ת 'עושה השלום. ד"ז אינו נכון כלל, ואני הייתי בהרבה בתי כנסיות בחו"ל, ולא שמעתי כן מעודי. אמת שבסידורים ישנים הדפיסו כן, ואולי כך היה המנהג בימיהם, אמנם בימינו אנו אינו כן כלל וכולם מסיימים ב'המברך את עמו ישראל בשלום.
יש מקורות נאמנים לזה ויסוד הדבר מהשוואת מנחה שנושאים בה כפים לנעילה וזמנה.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.
ה. בחזרת הש"ץ למנחה, לפני ברכת כהנים, כתב 'בתע"צ הכהנים עולים לדוכן, ורק בתפלת מנחה הסמוכה לשקיעת החמה. [כחצי שעה לפניה]. (סי' קכ"ט)'. דברים אלו אינם נכונים כלל, ולא מצאתי שום מקור לדבריו. בסימן קכ"ט אכן מובא שאין אומרים אותה אלא בזמן הנעילה, וכך הוא מנהג רוב המקומות שעולים לדוכן בכל יום (ביררתי אצל אנשי ארם צובה, וכן הוא מנהגם ג"כ), למעט בני ברק שקבלו עליהם את חידושו של החזו"א אשר בספרו נדפסה, אמנם לחכות עד חצי שעה לפני השקיעה לא ראינו ולא שמענו, ואין אלו אלא דברי עצמו של המדפיס.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.
איש_ספר כתב:יש מקורות נאמנים לזה ויסוד הדבר מהשוואת מנחה שנושאים בה כפים לנעילה וזמנה.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.
ה. בחזרת הש"ץ למנחה, לפני ברכת כהנים, כתב 'בתע"צ הכהנים עולים לדוכן, ורק בתפלת מנחה הסמוכה לשקיעת החמה. [כחצי שעה לפניה]. (סי' קכ"ט)'. דברים אלו אינם נכונים כלל, ולא מצאתי שום מקור לדבריו. בסימן קכ"ט אכן מובא שאין אומרים אותה אלא בזמן הנעילה, וכך הוא מנהג רוב המקומות שעולים לדוכן בכל יום (ביררתי אצל אנשי ארם צובה, וכן הוא מנהגם ג"כ), למעט בני ברק שקבלו עליהם את חידושו של החזו"א אשר בספרו נדפסה, אמנם לחכות עד חצי שעה לפני השקיעה לא ראינו ולא שמענו, ואין אלו אלא דברי עצמו של המדפיס.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בנוסח הקדיש כתב 'ויתהלל' ולא העיר כלל שהגר"א לא אמר כן, אע"ג שד"ז נפוץ למדי אצל אלו שנוהגים כמנהג הגר"א שאין אומרים ויתהלל.
שומר הגחלת כתב:איש_ספר כתב:יש מקורות נאמנים לזה ויסוד הדבר מהשוואת מנחה שנושאים בה כפים לנעילה וזמנה.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.
ה. בחזרת הש"ץ למנחה, לפני ברכת כהנים, כתב 'בתע"צ הכהנים עולים לדוכן, ורק בתפלת מנחה הסמוכה לשקיעת החמה. [כחצי שעה לפניה]. (סי' קכ"ט)'. דברים אלו אינם נכונים כלל, ולא מצאתי שום מקור לדבריו. בסימן קכ"ט אכן מובא שאין אומרים אותה אלא בזמן הנעילה, וכך הוא מנהג רוב המקומות שעולים לדוכן בכל יום (ביררתי אצל אנשי ארם צובה, וכן הוא מנהגם ג"כ), למעט בני ברק שקבלו עליהם את חידושו של החזו"א אשר בספרו נדפסה, אמנם לחכות עד חצי שעה לפני השקיעה לא ראינו ולא שמענו, ואין אלו אלא דברי עצמו של המדפיס.
איש ספרנו הנכבד, ההונגרי (?) לא בא לערער על הנוהג שנושאים כפיים רק אחרי הצהריים. הוא רק תמה על העניין שכתוב כחצי שעה לפניה, וזה מנין? בלוח א"י כתוב שעה, נעילה ביום הכיפורים מתפללים לכתחילה 45 דק' לפה"ש ומנהג הפרושים בירושלים להקל ולהתפלל 75 דק' לפה"ש כדי להספיק נשיא"כ, וע"כ תמה בצדק הליטוואק פון בודאפעסט מנין השיעור של חצי שעה.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.
בתור מילתא דבדיחתא, כאשר יצא לאור לראשונה, הייתי קורא לה 'סידור מעזשיבוזש'. למה? תגיד אתה למה ווילנא, אגיד לך למה מעזשיבוזש. אין לה שום קשר גדול לווילנא יותר מלמעזשיבוזש.
שומר הגחלת כתב:איש_ספר כתב:יש מקורות נאמנים לזה ויסוד הדבר מהשוואת מנחה שנושאים בה כפים לנעילה וזמנה.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.
ה. בחזרת הש"ץ למנחה, לפני ברכת כהנים, כתב 'בתע"צ הכהנים עולים לדוכן, ורק בתפלת מנחה הסמוכה לשקיעת החמה. [כחצי שעה לפניה]. (סי' קכ"ט)'. דברים אלו אינם נכונים כלל, ולא מצאתי שום מקור לדבריו. בסימן קכ"ט אכן מובא שאין אומרים אותה אלא בזמן הנעילה, וכך הוא מנהג רוב המקומות שעולים לדוכן בכל יום (ביררתי אצל אנשי ארם צובה, וכן הוא מנהגם ג"כ), למעט בני ברק שקבלו עליהם את חידושו של החזו"א אשר בספרו נדפסה, אמנם לחכות עד חצי שעה לפני השקיעה לא ראינו ולא שמענו, ואין אלו אלא דברי עצמו של המדפיס.
איש ספרנו הנכבד, ההונגרי (?) לא בא לערער על הנוהג שנושאים כפיים רק אחרי הצהריים. הוא רק תמה על העניין שכתוב כחצי שעה לפניה, וזה מנין? בלוח א"י כתוב שעה, נעילה ביום הכיפורים מתפללים לכתחילה 45 דק' לפה"ש ומנהג הפרושים בירושלים להקל ולהתפלל 75 דק' לפה"ש כדי להספיק נשיא"כ, וע"כ תמה בצדק הליטוואק פון בודאפעסט מנין השיעור של חצי שעה.
עמקן כתב:הפופלריות של סידור וילנא אינו רק משום שיש בו הרבה דברים מעניינים, אלא משום שזה מהסידורים הכי טובים... עימוד יפה...
פלגינן כתב:עמקן כתב:הפופלריות של סידור וילנא אינו רק משום שיש בו הרבה דברים מעניינים, אלא משום שזה מהסידורים הכי טובים... עימוד יפה...
העימוד הזה שאתה מדבר עליו הוא בדיוק מה שמקשה עלי [בין היתר] לעיין בו.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:א גאליצייאנער פון בודאפעסט?
עכ"פ, הוא כותב שם ש׳רוב קהלות׳ אומרים עושה השלום, דבר שאינו נכון בהחלט.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ג. אחרי הלל הדפיס פיוט 'ברח דודי', שאומרים אותו, לפי דבריו, אחרי הלל. בשביעי של פסח אומרים בא"י, לפי דבריו, יום ליבשה ואח"כ פיוט 'ובכן ויושע', ובשבועות אומרים 'ובכן וירד משה' אחרי הלל. כפי הזכור לי, אין זה נכון כלל, ובא"י אין אומרים פיוטים אלו כלל. בחו"ל ג"כ אין אומרים אותם, למעט אותם בתי כנסיות השמרנים כדוגמת קהל עדת ישרון במאנהאטען, דעברעצין בב.פ., מונקס בלונדון וכדו'. בלעיקוואד בישיבה אומרים ברח דודי לפני שמו"ע, אמנם מנהג זה לא נפצה בהרבה מקומות בחו"ל.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אבל הפיוט הארוך של לפני מלכיות זכרונות ושופרות, שכמעט ואין מי שאומרם כהיום,
עמקן כתב:יש השמטה רציני במחזור וילנא ליו"כ, לא הביאו אבינו מלכינו אחר מנחה. קרוב לודאי שזה טעות, אבל אינו מתאים לרמת הדקדוק באופן כללי לטעות גסה כ"כ כזו.
גם לא הובא שם ה' ימלוך בסוף נעילה, אבל שמעתי מחבר מערכת לוח ההלכות והמנהגים שהשאלה אינו למה הם לא הביאו אותו אלא אדרבה למה נמצא בשאר מחזורים בני זמנינו. היה לו הסבר איך זה נשתרבב למחזורים אבל לדבריו באמת אינו שייך שם.
אריך כתב:אחרי שאני רואה שאף אחד לא מעלה את הנושא, לא אוכל להבליג:
המו"ל הוא הר' הירש ממאה שערים בנו של הירש המפורסם שנפגש עם ערפאת.
לפני כמה ימים ראיתי הסרטה של אחד המפגשים קבל עם ועדה, והאבא הירש מתנשק עם הרוצח הטמא, ואח"כ מופיע הבן (המו"ל של הסידור) וגם הוא ניגש ומתנשק עם הזיפים המשוקצים.
וכאן הבן שואל, אם זה לא 'מוסר', מהו מוסר? מוסר ממונו של ישראל ביד גוי אין לו חלק לעוה"ב, ומה הדין מוסר נפשות ישראל ומחזק את ידי רוצח שפל שדם מאות ואולי אלפי יהודים צרור בכנפיו.
האם איני צודק?
עמקן כתב:לא ראיתי הערות כאלו באופן ההפוך, כגון בסידור רינת ישראל, שמישהו יכתוב שנעשה ע"י מזרחיניק וזה בעצמו יחשב נושא ושיקול, אא"כ יהיה אפשר להצביע על מקומות שטיב העובדה הושפעו מדעותיהם, או במקום שהדעות עוברות על גבול הכפירה בלי שום ספק. למה הדעות של ישראל מאיר הירש צריכין להיות נושא כשדנים על הסידור שלו?
עמקן כתב:ואם אתה חושב שאין דרך להסביר ולהצדיק דרכיו אני ממליץ שתנסה לדבר איתו הוא יסביר לך שיטתו באריכות. לא שתסכים לו ולא שאני אסכים לו, אבל לשיטתו דוקא הוא זה שפועל למען הצלת ישראל מיד גוי ואנחנו גורמים הסכנה.
אריך כתב:אין זה סתם 'דעות'. להתנשק עם רוצח יהודים ולחזק אותו, זה לא פוסל את האדם? זה גופא מה ששאלתי, הרי זה ממש להיות 'מוסר' על נפשות ישראל. ואתה משוה את הדבר לסידור של דת"ל שמופיע שם יום העצמאות?
מה לעשות שאת המציאות א"א לטאטא, וע"ז אני שואל לדעת החו"ר דפה, האם זה בסדר להשתמש בסידור כזה?
איש_ספר כתב:עמקן כתב:לא ראיתי הערות כאלו באופן ההפוך, כגון בסידור רינת ישראל, שמישהו יכתוב שנעשה ע"י מזרחיניק וזה בעצמו יחשב נושא ושיקול, אא"כ יהיה אפשר להצביע על מקומות שטיב העובדה הושפעו מדעותיהם, או במקום שהדעות עוברות על גבול הכפירה בלי שום ספק. למה הדעות של ישראל מאיר הירש צריכין להיות נושא כשדנים על הסידור שלו?
לא ראית...? ואת הסידורים ומחזורים שלו או של קורן ראית בבית כנסת חרדי...? מה רווח יש בהיתממות?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:א. אף אחד יכול להצביע על איזה שהוא נזק שנגרם ע"י פגישותיו. כך שאינו אלא רגש אנושי\יהודי שלא להתנשק עם איש רע כזה.
עמקן כתב:הוא בנו של ר' משה הירש, ולמה לא נידון אותו כתינוק שנשבה. אם אתה היית גודל בבית כזה ובסביבתו כזה האם אתה בטוח שהיית נוהג אחרת. ואם אתה חושב שאין דרך להסביר ולהצדיק דרכיו אני ממליץ שתנסה לדבר איתו הוא יסביר לך שיטתו באריכות. לא שתסכים לו ולא שאני אסכים לו, אבל לשיטתו דוקא הוא זה שפועל למען הצלת ישראל מיד גוי ואנחנו גורמים הסכנה.
משולש כתב:בלי להשוות.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:א. אף אחד יכול להצביע על איזה שהוא נזק שנגרם ע"י פגישותיו. כך שאינו אלא רגש אנושי\יהודי שלא להתנשק עם איש רע כזה.
ב. אף אחד יכול להצביע על גדול אחד בישראל שהכריז את דינם כזה או אחר, לא שמענו אף מלה מפיהם על הנושא. ומכאן ראיה למה שחשבתי כבר כמה שנים, שהמושג ׳דעת תורה׳ ו׳גדולי ישראל׳, פירושו הדעה הכי פשוטה ברחוב.
ג. יכול להיות שטבע ה׳אויבער חכם׳ להתנשק עם רוצח דומה להטבע המדרבנת אותו לפסוק ולהכריע הלכות כפי רוחו דלא כמנהג העולם, וא"כ יש לזה שייכות. אבל כמדומני הרבה אויבער חכמים יש בעולם, ולא הרבה מהם מתנשקים עם רוצחים, כך שאין לפחד שע"י השימוש בסידור ונשיקת הסידור אחרי התפלה יבואו עד נשיקת ערפאת.
ד. נתקלתי היום בטעות בתפלת הו"ר, שהביא מהמ"ב שאין לדרוך על עלי הערבה ויש להצניע את הבדים לשריפת חמץ. הראשון אכן נמצא במ"ב, אבל השני הרי הוא ברמ"א.
משולש כתב:בלי להשוות,
אבל מסתמא גם הבריונים טענו שר' יוחנן בן זכאי הוא "מוסר", שהלך להתנשק עם אספסינוס רוצח ההמונים באותה שעה שהרעיב רבבות יהודים למוות.
ח''ל קאליסק כתב:'וילנא'' נקרא ע''ש כך שמשפחת הירש הם נכדי הגרא''ש קצינלבוייגען ומנכדי הגר''ח מואלוזי'ן זללה''ה
.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 515 אורחים