הודעהעל ידי כתבן » ו' אוקטובר 02, 2015 12:24 am
איתא בגמ' (מו"ק ב' ע"ב): "תנן, משקין בית השלחין במועד... משום טירחא הוא, ובמקום פסידא שרו רבנן". פירש"י: "מועד משום הכי שרי, דלא אסיר בשום מלאכה, אלא משום טירחא, וכל מקום פסידא שרו רבנן למיטרח בחולו של מועד במקום פסידא". וכ"כ בספר יראים (שם): "מדתלי תלמודא איסור מלאכה חולו של מועד בטרחא למדנו, דלא מיתסרא אלא מלאכת טורח, הלכך... מלאכה מועטה בביתו מותרת".
למדנו, שיסוד האיסור במלאכות חול המועד הוא משום הטירחה שבהן .
עוד מצינו באשל אברהם (בוטשאטש) בכמה מקומות (ס"ס תקל"ג, סי' תקל"ז, סי תק"מ) שמלאכה שאין בעשייתה טירחה ושיהוי מותרת אף שלא לצורך המועד. וכך הובא (בספר חוה"מ כהלכתו פ"ב הערה כ"ג) בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שמלאכה הנעשית בלא שיהוי אלא ברגע כמימריה מותרת בחוה"מ בלא צורך. ועי' בעמק ברכה חול המועד סי' א', וע"ע באריכות בספר חול המועד כהלכתו פ"ב סעי' ט' ובהערות שם, בויכוח המחבר עם הגרמ"ש קליין שליט"א בנושא זה, ובשש"כ פרק ס"ח הערה ק"ג בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שמטעם זה הותרו הוצאה והבערה בחוה"מ.
לכן מותר לשוחח בטלפון, להדליק את אור החשמל או מכשיר חשמלי וכיו"ב, אפילו אם אין בזה כלל צורך המועד.