הודעהעל ידי מחולת המחנים » ג' אוקטובר 17, 2017 11:15 pm
על עצם התמיהה של אומות העולם לישראל נכתב באקדמות
תָּאִין וּמִתְכַּנְשִׁין, כְּחֵיזוּ אַדְוָתָא:
תְּמֵהִין וְשַׁיְילִין לֵיהּ, בְּעֵסֶק אַתְוָתָא:
מְנָן וּמָאן הוּא רְחִימָךְ, שַׁפִּירָא בְּרֵיוָתָא:
אֲרוּם בְּגִינֵהּ סָפִית, מִדוּר אַרְיְוָתָא:
ומקורו בשה"ש רבה על הפסוק שובי שובי השולמית (פ"ז, א).
וראה מאירי יבמות דף מ"ז ע"א מה שביאר על מה שאמרו בגמ' בגר שבא להתגייר "ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות", וז"ל: "מודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות, ויראה הטעם בקלות מפני שעובדי האלילים אין להם בדרכי דתיהם ועבודת אליליהם מצות יתירות, וכשישמע מצות יתירות שלנו והקלות שבהם יאמר בלבו כמה דקדוקין הם מדקדקים ללא צורך ויחזור בו".