ר' נחמן בולבין בשם הגה"צ ר"א לאפיאן, בברכת כהנים של ימים נוראים.חיס כתב:מה המקור למנהג (החדש) בעת שהכהן נושא כפיים, יש שנוהגים אז לפתוח את שתי ידיים.
חיס כתב:
יש כאלה שנוהגים כשאומרים 'פותח את ידיך', בתפילה ובברכת המזון, זוקפין ידיהם למעלה בפישוט ידים.
על זה ראה בבן איש חי שנה א, פרשת ויגש, אות י"ב שמביא את ה"יד יוסף" (צרפתי) ראה כאן.
ובמהדורת אהבת שלום (בכתובים) נרשם בצידו:על כן מה שנוהגין לפתוח ידיהם בפסוק פותח את ידיך מנהג טוב כי הגם שאנחנו מבקשים על פתיחת יד העליונה עכ"ז לחזק הדבר אנו עושים פועל דמיוני בפתיחת ידינו. גם יש עוד טעם אחר בזה כי בפסוק הזה יש המשכת שפע ואנחנו פותחים ידינו לעשות הכנה בזה לשרשינו ומזלינו למעלה לקבל השפע וכמו שמצינו אצל שלמה הע"ה בתפלתו דכתיב וכפיו פרושות השמים ופירשו הראשונים ז"ל לעשות הכנה לקבלת השפע .
והשווה עם מש"כ רבינו בבא"ח (ש"א ויגש אות יב): המנהג פה עירינו יע"א כשאומרים פסוק פותח הנז' פורשים כפיהם לעיני השמים, והוא מנהג יפה לעשות בזה פועל דמיוני לקבלת מזלם את השפע מלמעלה, וכיוצא בזה כתב בחומת אנך [ב' ו' י"ג] בדברי הימים בפסוק ויפרוש כפיו השמים גבי שלמה הע"ה יע"ש. עכ"ל. ועיין למהר"א טובו בספר פקודת אלעזר (או"ח סו"ס נ"א) שהביא מנהג זה משמיה דמרן החבי"ף בספרו חיים לראש (דע"ח ב' אות ח' בדיני ברהמ"ז) שכותב: וגם יכוין בפסוק פותח את ידיך וכו' וצריך לזקוף אצבעותיו למעלה כשאומר פסוק זה ועיין בס' רוב דגן בקו' אות לטובה סי' כ"ד אות ב' טעם נכון על זה עכ"ל. וז"ל מהר"י עטייה בס' רוב דגן (ליוורנו תקע"ה): בענין מה שנהגו כשאומר פסו' פותח את ידיך זוקפין ידיהם כלפי מעלה בפישוט ידים, ומכוונים בו בר"ת ובסופי תיבות וכנודע, וכעת אחד ח' שליחא דרחמנא ה"י תמה על האי מנהגא דכוונת הפ' שהשי"ת גופיה יפתח ידו ואוצרו הטוב להשביע לכל חי רצון ואין כאן מקום להבן אדם עצמו לפשוט את ידיו, והשיב לו חד מן חברייא הי"ו שפותחין ידיהם כדי לקבל השפע מאת ה', והוא תירוץ נכון, כמו שסידרו לנו בתפי' ברך עלינו ומלא ידינו מברכותיך וכו', ואין לתמוה על מנהגן של ישראל וכן ברוב הסידורים של תפי' כתוב להדיא דחייב לעשות כן, ושפיר יש מקום למנהג זה. ולע"ד דיש לזה סמיכות ממאי דתנן בפ"ג דר"ה מש' ח' והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, וכי ידיו של משה עושות מלחמה וכו' אלא בזמן שישראל וכו' ע"ש, וא"כ מצינו מעשה רב מרע"ה, שהרים משה ידיו כלפי מעלה בעת תפי' לפני השי"ת, ומינה אנו למדין לזקוף ידינו כלפי מעלה ודיו לעבד להיות כרבו ומנהגן של ישראל תורה היא, דבר זה כתוב בתורה וכאמור עכ"ל. וע"ע תשו' קרית חנה דוד (ירושלם תרצ"ה, חאו"ח סי' יג) מה שהאריך בטעם מנהג זה
יש הנוהגים כן בזמן אמירת "לדוד מזמור" במוצ"ש, היש מקור לכך? (מלבד שהוא מזמור של השפעת פרנסה).חיס כתב:יש כאלה שנוהגים כשאומרים 'פותח את ידיך', בתפילה ובברכת המזון, זוקפין ידיהם למעלה בפישוט ידים.
איש_ספר כתב:ר' נחמן בולבין בשם הגה"צ ר"א לאפיאן, בברכת כהנים של ימים נוראים.חיס כתב:מה המקור למנהג (החדש) בעת שהכהן נושא כפיים, יש שנוהגים אז לפתוח את שתי ידיים.
מביך לראות באיזו קלות מתפשטים מנהגים.
חיס כתב:נמצא כאן באוצר בספר "בית מועד שער התורה" מאת הרב זלניק בעמוד 223
יאיר כתב:חיס כתב:נמצא כאן באוצר בספר "בית מועד שער התורה" מאת הרב זלניק בעמוד 223
[ולהעיר, אמנם כאן לא מוזכר דוקא בימים נוראים]
מקור?חיס כתב:כנראה מצאתי מקור לסגולה הנ"ל שכתוב מהרה"ק רבי שמשון אוסטרופלער זי"ע
חיס כתב:ראה צילום מ"נטעי גבריאל".
לא מצאתי שם בקו' חסד לאברהם.
ולא בארץ החיים.
איש_ספר כתב:מקור?חיס כתב:כנראה מצאתי מקור לסגולה הנ"ל שכתוב מהרה"ק רבי שמשון אוסטרופלער זי"ע
מופיע בניצוצי שמשון?
איש_ספר כתב:ולמי שלא עוקב: אין שם רמז לפשיטת כפות הידים.
אלא אמירה שהוא זמן של עת רצון.
אוצר החכמה כתב:הובא באיזה מקום שר' אליהו לאפיאן זצ"ל היה נוהג כן. ומשם לדעתי התפשט.
אוצר החכמה כתב:הובא באיזה מקום שר' אליהו לאפיאן זצ"ל היה נוהג כן. ומשם לדעתי התפשט.
יהודה בן יעקב כתב:פעם שמעתי כי העושים כך טוענים שכך אמר ר' אלה לאפיאן זצ"ל, אולם תלמידו הרב בייפוס שליט"א [בעמח"ס ילקוט לקח טוב] שולל את הדבר.
אוצר החכמה כתב:שלוש פעמים קראתי את התורה לשמה שהבאת ולא מצאתי איפה מזכיר שנהגו כן בברכת כהנים.
אוצר החכמה כתב:אני קצת סקפטי.
ממה שראינו בהרבה דברים פעולות חיצוניות מועילות בתחילה אבל מהר מאד מתרגלים לעשות אותם באופן אוטומטי וחוזרים להרהר בכל מיני עניינים.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 688 אורחים