מצו"ב דף מקטלוג מכירות של ירושלים של זהב. שם יש כמה פרטים אודות ר' שמואל פעסטנברג הנ"ל ורבנותו בגאלין.
והנה מש"כ שם:
"צרור דרשות באגדה, חידושים על הש"ס, פסקי דינים והנהגות, בכתב ידו של הגאון רבי שמואל אב"ד גאלין.
החידושים כתובים על גליונות נייר מקופלים, שרובם לא נכרכו. בשולי הגיליון הראשון נכתב:
"שלמה זלמן. שייך לכבוד גיסי הרב המנוח מוה"ר שמואל במ"מ [!] זללה"ה הראב"ד פ"ק גאלין ולראיה באה"ח. שלמה זלמן בלא"א המנוח מוהרא"ל". יתכן ורישום זה הוא בכתב ידו של רבי שלמה זלמן לעווי אב“ד גאלין. מקובל כי לאחר שעלה לארץ ישראל אביו רבי אשר לעמיל אב"ד גאלין, כיהן במקומו חתנו רבי שמואל ב"ר מרדכי, בעל החידושים שלפנינו. במשך כ"ד שנים כיהן במשרתו. לאחר פטירתו בשנת תרי"ז, מילא את מקומו גיסו רבי שלמה זלמן הנ"ל.
בין הדרשות שבתכריך הכתבים מופיע גם הספד על רבי יוסף יוסקא שפירא אב"ד לעסלא, בעל חידושי מהר"י שפירא. הוא נפטר בשנת תרי"ד. בסוף ההספד מוזכר גם "הרב הקדוש החריף רבי מרדכי יוסף שהיה מנהיג את ישראל ביראות השם לאהבה אותו ולדבקה בו" [הוא האדמו"ר מאיזביצה בעל 'מי השילוח'], שנפטר בסמוך. כן מתוארכות דרשות ל"שבועות תר"ז", "שבת שובה תר"ט", "ר"ה שנת ת"ר". בכל אותן שנים כיהן רבי שמואל כאב"ד גאלין.
עד שנת תרי"ז היה רבי שמואל ב"ר מרדכי רב בגאלין, ונפטר בכ"ה שבט תרי"ז בגאלין. וזה אשר נחרט על מצבתו (אבני זיכרון (בכת"י) לרבי שמואל צבי וועלטסמאן מקאליש, אות תע"א) "נפלה עטרת ראשינו הוא אדונינו הרב המופלג הצדיק בקי בחדרי התורה שימש בכתר הרבנות יותר מכ"ד [או י"ד] שנים באמת ותמים, ה"ה הרב הגדול מו"ה שמואל אב"ד דפה גאלין בן מו"ה מרדכי זצ"ל נו"צ ביום ה' כ"ה שבת תרי"ז תנצב"ה". ואולי הוא היה חתנו של רבי אשר לעמיל (המידע מתוך הספר 'אורח דוד', ירושלים תשע"א, עמ' תמד).
בשולי הדברים יש להעיר על שני דברים תמוהים:
א.באחד הדפים רשומה טיוטה למכתב הממוען אל "אהובי אבי הרבני המופלא.. כקש"ת מה"ו מאיר[!]...".
ב. סדר השנים. גם אם נגרוס שרבי שמואל ישב על כסא הרבנות בגאלין במשך י"ד שנה בלבד, הוי אומר שקיבל את המשרה בשנת תר"ג. והלא בשנה זו עדיין ישב על כס הרבנות רבי אשר לעמיל! שהרי עלה ארצה רק בשנת תר"ה. והדברים צריכים מחקר מעמיק, שטרם נעשה עד כה, לתולדות הרבנות בגאלין." ע"כ
לגבי שאלה הב' יש ליישב בב' אופנים. א) שר' אשר לעמיל לא עלה בתר"ה אלא בתר"ד או אפילו תר"ג וכבר דשו רבים בזה ואפילו תימא עלה בתר"ד נמצא מקצת שנת י"ד ככולה.
ב) ר' שמואל שימש כסגן ראב"ד גם בימי חותנו. וזה נראה עיקר. ועיין
כאן שגם בשנת 1848 למנינם לא שימש בתור אב"ד אלא כסגנו זאת אומרת שגיסו ר' שלמה זלמן היה האב"ד ה'ראשי' ובהחלט יכול להיות שקיבל משרה זו כבר בימי חותנו.