דרומי כתב:האדמור מחבד היה רוחש בשפתיו גם לאחר שעקר רגליו ואמר 'עושה שלום במרומיו כו'', והיו שטענו כי הוא אומר אז את הפסוקים המדוברים (לפני "יהי רצון מלפניך שיבנה ביהמ"ק"). אך אין זה ברור כלל.
ברמן כתב:מוטב שחו"ר הפו' יבררו סוגיא זו הנוגעת למעשה, ומי שיוכל להביא בירור דברים בזה שכמ"ה.
כדכד כתב:כיוון שאומר את הפסוק כסגולה הרי שדינו כתפילה ויכול לאמרו שם
כדכד כתב:מנהג ישראל תורה
ברמן כתב:ידועים דברי השל"ה הקדוש על סגולת אמירת פסוק המתחיל ומסיים באותיות שמו, כסגולה ליום הדין הגדול והנורא.
בכל הסידורים נדפס מקום אמירתם בסוף "אלוקי נצור" קודם אמירת "יהיו לרצון".
הדבר מובן לפי המנהג לומר "יהיו לרצון" לפני "אלוקי נצור" ובסוף "אלוקי נצור". אולם לנוהגים כהגר"א שאומרים "יהיו לרצון" רק בסוף "אלוקי נצור", צ"ע לדינא איך יאמר שם פסוק שאינו לשון תפילה ובקשה. בשלמא מי ששמו ישעיהו ואומר פסוק "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" א"ש שהוא לשון תפילה, אולם מי ששמו זבולון או זלמן איך יאמר באמצע תפילתו פסוק "זבולון לחוף ימים ישכון וירכתו על צידון"?
ראיתי שהעירו על כך ברמז באשכול ישן: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 9D#p272279
אבל מוטב שחו"ר הפו' יבררו סוגיא זו הנוגעת למעשה, ומי שיוכל להביא בירור דברים בזה שכמ"ה.
ברמן כתב:כדכד כתב:מנהג ישראל תורה
מנהג ישראל היה לומר "יהיו לרצון" קודם "אלוקי נצור".
ואני שאלתי מה צריך לעשות לפי אותם הנוהגים שלא לומר "יהיו לרצון" קודם "אלוקי נצור".
כדכד כתב:מנהג ישראל תורה
שבטיישראל כתב:ברמן כתב:ידועים דברי השל"ה הקדוש על סגולת אמירת פסוק המתחיל ומסיים באותיות שמו, כסגולה ליום הדין הגדול והנורא.
בכל הסידורים נדפס מקום אמירתם בסוף "אלוקי נצור" קודם אמירת "יהיו לרצון".
הדבר מובן לפי המנהג לומר "יהיו לרצון" לפני "אלוקי נצור" ובסוף "אלוקי נצור". אולם לנוהגים כהגר"א שאומרים "יהיו לרצון" רק בסוף "אלוקי נצור", צ"ע לדינא איך יאמר שם פסוק שאינו לשון תפילה ובקשה. בשלמא מי ששמו ישעיהו ואומר פסוק "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" א"ש שהוא לשון תפילה, אולם מי ששמו זבולון או זלמן איך יאמר באמצע תפילתו פסוק "זבולון לחוף ימים ישכון וירכתו על צידון"?
ראיתי שהעירו על כך ברמז באשכול ישן: viewtopic.php?f=7&t=26669&p=272279&hilit=%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D#p272279
אבל מוטב שחו"ר הפו' יבררו סוגיא זו הנוגעת למעשה, ומי שיוכל להביא בירור דברים בזה שכמ"ה.
א) ענין אמירת הנ"ל קדום בהרבה להשלה"ק (ובין היתר הובא גם ע"י מהרש"ו).
ב) מש"כ בסידורים לאומרו בסוף התפילה מקורו בספר קיצור של"ה שחובר ע"י רי"מ עפשטיין (שבדרך אגב נחשד בשבתאות) שאין לו שום קשר עם השלה"ק !!
ג) ע"פ האריז"ל כלל לא ניתן לאומרו אחר היה"ר השני מאחר שאסור להפסיק בין "הושיעה ימינך וענני-יהיו לרצון", וע"כ צ"ל לפני "עשה למען שמיך".
בן אדם כתב:כדכד כתב:מנהג ישראל תורה
מי גילה לך רז זה? והאם מנהג ישראל לא להקפיד על לשה"ר וכדו' ג"כ עוקרת דבר מן התורה?!
ולגוף תשובתך, לא הבנתי מה הקשר בין סגולה לתפילה? גם שתיית שמן זית שהיא סגולה לזיכרון גם כתפילה ייחשב?
ברמן כתב:ידועים דברי השל"ה הקדוש על סגולת אמירת פסוק המתחיל ומסיים באותיות שמו, כסגולה ליום הדין הגדול והנורא.
בכל הסידורים נדפס מקום אמירתם בסוף "אלוקי נצור" קודם אמירת "יהיו לרצון".
הדבר מובן לפי המנהג לומר "יהיו לרצון" לפני "אלוקי נצור" ובסוף "אלוקי נצור". אולם לנוהגים כהגר"א שאומרים "יהיו לרצון" רק בסוף "אלוקי נצור", צ"ע לדינא איך יאמר שם פסוק שאינו לשון תפילה ובקשה. בשלמא מי ששמו ישעיהו ואומר פסוק "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" א"ש שהוא לשון תפילה, אולם מי ששמו זבולון או זלמן איך יאמר באמצע תפילתו פסוק "זבולון לחוף ימים ישכון וירכתו על צידון"?
ראיתי שהעירו על כך ברמז באשכול ישן: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 9D#p272279
אבל מוטב שחו"ר הפו' יבררו סוגיא זו הנוגעת למעשה, ומי שיוכל להביא בירור דברים בזה שכמ"ה.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים