דראל כתב:פיק - שם חותנו
ברלין - מקום מגוריו.
ישבב הסופר כתב:הג"ר צבי הירש ברלין ז"ל אב"ד לונדון נקרא כך עקב שכיהן בברלין כאב"ד או זה שמו מעולם? בנו שאול ברלין יוכיח.
בור הגולה כתב:דראל כתב:פיק - שם חותנו
ברלין - מקום מגוריו.
ר' ישעיה היה גר בברעסלא. כמדו' שברלין הוא שם משפחתו.
היו גם עוד גדולים שנשאו שם זה, ר' נח"צ ברלין [שהוזכר בעבר], ואחיו ר' אברהם מאיר ברלין.
איש_ספר כתב:בור הגולה כתב:דראל כתב:פיק - שם חותנו
ברלין - מקום מגוריו.
ר' ישעיה היה גר בברעסלא. כמדו' שברלין הוא שם משפחתו.
היו גם עוד גדולים שנשאו שם זה, ר' נח"צ ברלין [שהוזכר בעבר], ואחיו ר' אברהם מאיר ברלין.
ר' ישעיה ואביו ר' ליב גרו תקופה מסוימת בברלין ומכאן כינויו.
איש_ספר כתב:פיק היה כינוי חותנו, ר' וולף. קראתי בעבר שהיה זה למורת רוחו של ר' ישעיה שכינוהו בשם זה.
כותב כתב:איש_ספר כתב:פיק היה כינוי חותנו, ר' וולף. קראתי בעבר שהיה זה למורת רוחו של ר' ישעיה שכינוהו בשם זה.
מה היה שם המלא של חותנו? וכי "פיק" היה שמו של חותנו או כינויו?
שלום כתב:ר' ישעיה פיק זצ"ל נלב"ע ב-ה' באייר. ונהגו במקומותינו לא לומר תחנון ביום פטירתו.
דראל כתב:שלום כתב:ר' ישעיה פיק זצ"ל נלב"ע ב-ה' באייר. ונהגו במקומותינו לא לומר תחנון ביום פטירתו.
כמוהו גם ר' מאיר אוירבך בעל אמרי בינה, רבה של ירושלים, ששניהם לא זכו ובב"ב המעתירה מקפידים להגיד תחנון דווקא ביום פטירתם.
בור הגולה כתב:הנני להרחיב קצת את דבריו הקצרים של רבינו אי"ס, אביו של הגרי"פ, היה ר' ליב מוכיח. עליו נכתב בכמה מקומות, אולי בהמשך אעלה.
כותב כתב:ידוע שהג"ר ישעי' פיק ז"ל היה נוהג לרשום חידושיו באמצעות סימנים שונים על גליוני ספריו.
ושמעתי, שהוא היה הראשון לעשות סימני נקודה ונקודתיים כדי לציין העמודים בגמרא, כגון סנהדרין ב. במקום סנהדרין ב' ע"א.
אשמח למקורות בענין כתיבת חידושיו ע"י סימנים, ובפרט בענין שמועה השנית הנ"ל.
נוטר הכרמים כתב:וראתו של מרן החזו"א בב"ב המעטירה, היה לומר תחנון גם בעת שישנו בעל ברית או סנדק בבית הכנסת.דראל כתב:שלום כתב:ר' ישעיה פיק זצ"ל נלב"ע ב-ה' באייר. ונהגו במקומותינו לא לומר תחנון ביום פטירתו.
כמוהו גם ר' מאיר אוירבך בעל אמרי בינה, רבה של ירושלים, ששניהם לא זכו ובב"ב המעתירה מקפידים להגיד תחנון דווקא ביום פטירתם.
חכם באשי כתב:כותב כתב:ידוע שהג"ר ישעי' פיק ז"ל היה נוהג לרשום חידושיו באמצעות סימנים שונים על גליוני ספריו.
ושמעתי, שהוא היה הראשון לעשות סימני נקודה ונקודתיים כדי לציין העמודים בגמרא, כגון סנהדרין ב. במקום סנהדרין ב' ע"א.
אשמח למקורות בענין כתיבת חידושיו ע"י סימנים, ובפרט בענין שמועה השנית הנ"ל.
בנוגע לשמועה השנייה, בדוק נא ב'מסורת הש"ס' בדפוסים שקדמו לגרי"פ. כמה מהם מצויים באוצר.
וצריך אני לגלות לבי ולהתנצל לפני אחי על שכתבתי בספרי נצר חסד על פרקי אבות "ראה מה סופו של חכמי ברלין פראג המבורג" וכי חשוד אני בעיניכם חלילה שהיה כונתי על תלמידי ותלמידי תלמידיהם של הצדיקים חלילה חלילה לי מזה, וחס לזרעא דאבא, כי ר' ישעיהו הצדיק אמרו עליו משם מרן שאלו היה זכות בדור שהקדוש ר' ישעיה פיק ישמש את מרן הר"י בעש"ט, בצדקתם היה הגאולה לישראל, וכי על הגאון אמת ששבחו לא זז מפי בכל עת מופת הדור, רבינו יחזקאל, וסיפר לי איש אמת שהיה רגיל להיות אצלו בפראג בימים נוראים והיה לפניו איזה דין ומשפט בין שני גדולי העיר והלך אחד לשר העיר שישלח אחר הרב שיזכה אותו כדין ושלח ואמר לו זכה את זה בדין והשיב אני אפסוק כדת תורת אמת ולקח השר קנה שריפה ואמר אני יורה בך את זה אם לא תשמע לי וגילה את לבו ואמר ירה בי ואני לא אזוז מן אשר צינני השם אלקי ועל ידי נס ניצל שלא הרגו, או על גאון עוזינו איש אלקים רבינו יהונתן שזכה למדריגת גילוי אליהו, ושבחו מי ימלל, והלואי שאהיה עפר תחת כפות רגליו, אל נא אחי תרעו והלא כונתי גלוי לכל רואי השמש ואין להאריך.
ישבב הסופר כתב:ראיתי בהגהותיו שמביא דברים יפים בשם אביו, למשל בהגהותיו על נוסח התפילה שנדפסו בשלהי סידור אוצר התפילות ח"ב
כותב כתב:ידוע שהג"ר ישעי' פיק ז"ל היה נוהג לרשום חידושיו באמצעות סימנים שונים על גליוני ספריו.
ושמעתי, שהוא היה הראשון לעשות סימני נקודה ונקודתיים כדי לציין העמודים בגמרא, כגון סנהדרין ב. במקום סנהדרין ב' ע"א.
אשמח למקורות בענין כתיבת חידושיו ע"י סימנים, ובפרט בענין שמועה השנית הנ"ל.
גם נתתי מהלכים בין העמודים, ויהיו נקודים, זכרך שבניקוד כזה . תדע שהוא עמוד א' וכשתראה שתי נקודות כזו : תדע כי הוא עמוד ב'.
א"ה ואנחנו הדפסנו ע"א וע"ב מפני שבמשך הזמן יתקלקלו הנקודות ויהי' מב' נקודות נקודה אחת.
כותב כתב:ובדפוס המצוי באוצר, חתמו המדפיסים: שנת "ראה דבריך טובים ונכחים" (= תרמ"ג) לפ"ק, אף שבשער כתוב תרפ"ג [ראה כאן: http://www.hebrewbooks.org/47606.]
כותב כתב:וכן כתוב בבית עקד ספרים, עין יעקב אות 47: שם [ווילנא] תרמ"ג-ד (ועוד פעמים שונות מן הטפוסים).
איש_ספר כתב:בור הגולה כתב:דראל כתב:פיק - שם חותנו
ברלין - מקום מגוריו.
ר' ישעיה היה גר בברעסלא. כמדו' שברלין הוא שם משפחתו.
היו גם עוד גדולים שנשאו שם זה, ר' נח"צ ברלין [שהוזכר בעבר], ואחיו ר' אברהם מאיר ברלין.
ר' ישעיה ואביו ר' ליב גרו תקופה מסוימת בברלין ומכאן כינויו.
מיללער כתב:בור הגולה כתב:הנני להרחיב קצת את דבריו הקצרים של רבינו אי"ס, אביו של הגרי"פ, היה ר' ליב מוכיח. עליו נכתב בכמה מקומות, אולי בהמשך אעלה.
ר' ליב מוכיח מנו"כ בפרשבורג, נוסח מצבתו:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=25
כותב כתב:חכם באשי כתב:כותב כתב:
מצאתי במבוא לש"ס עוז והדר (ובודאי לקחו המדפיסים 'פטנט' זו מהגר"י פיק עצמו, שהם העתיקו המ"מ מהגמרות שלו, וכן ניתן לראות בכל ספרי הגרי"פ שמשתמש בהמצאה זו):
איש_ספר כתב:פיק היה כינוי חותנו, ר' וולף. קראתי בעבר שהיה זה למורת רוחו של ר' ישעיה שכינוהו בשם זה.
מיללער כתב:אחותו של הג"ר ישעי' ברלין-פיק היתה הרבנית המפורסמת מרת קרינדל אשת ר' יוסף שטינהרט מפיורדא בעל זכרון יוסף, היא היתה אשה מלומדת ובהספר 'הישיבה מפיורדא' שי"ל זה לא מכבר הקדיש המחבר פרק מיוחד בשבילה ומועמדה בפיורדא והישיבה דשם עם תמונת מציבתה בפיורדא.
לייטנר כתב:ר' ברוך עפשטיין (תוספת ברכה בראשית עמ' 264) מביא ווארט "בשם אשה חכמה אחת (אחותו של רבי ישעיהו ברלין)".
לייטנר כתב:ר' ברוך עפשטיין (תוספת ברכה בראשית עמ' 264) מביא ווארט "בשם אשה חכמה אחת (אחותו של רבי ישעיהו ברלין)".
וירטואלי כתב:לייטנר כתב:ר' ברוך עפשטיין (תוספת ברכה בראשית עמ' 264) מביא ווארט "בשם אשה חכמה אחת (אחותו של רבי ישעיהו ברלין)".
למה נקראה דרך כלל ע"ש אחיה ר' ישעיה ולא ע"ש בעלה ר' יוסף שטיינהרט היה מגדולי הדור אף הוא?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 301 אורחים