הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' יוני 02, 2011 1:38 am
תודה לכל המשיבים, כולם אהובים וברורים.
אולם עוד זאת אבקש להתבונן בדברי המדרש שאעתיק כאן ולהיווכח כי אף על פי שאפשר לפרש כפי שפרשו החברים לעיל, עדיין אין אלו דברי רש"י, אלא לדבריו 'פניו' היינו כעס.
וכה הם דברי המדרש (במדב"ר יא ז): "ישא ה' פניו אליך וגו' יעביר כעסו ממך ואין ישא אלא לשון הסרה, כמה דתימא (בראשית מ) ישא פרעה את ראשך וגו'. פניו אלו פנים של זעם, כמה דתימא (ויקרא כ) ונתתי את פני בנפש ההיא וגו'. כלומר, אותם פנים של זעם שהיו ראויות לבא אליך יסירם ממך".
ועתה אחר הדברים האלה אשובה נא ואראה, מדוע נכתב ענין כבישת הכעס בסופם של דברים, בעוד שההגיון טוען שעליהם לעמוד בפתח הדברים.