טברייני כתב:"אף אין יש רוח בפיהם". (תהלים קל"ה ונאמר בפסקד"ז בשבת.)
היוכל איש לבאר משמעות הפסוק שנראה לכאורה כפול, 'אין יש', ואמאי לא אמר 'אין' גרידא?
וראה באמ"ת קנ"ה להגר"מ מאזוז שליט"א וינוחם מאבלו, שכתב מכאן מקור למנהג הספרדים בדורות שלפנינו לכתוב 'לא יש'.
אמנם אכתי צריך ביאור שהוא מקום יחידי (לענ"ד) שנכתב בנוסח זה ומ"ש הכא משאר מקומות?
טברייני כתב:"אף אין יש רוח בפיהם". (תהלים קל"ה ונאמר בפסקד"ז בשבת.)
היוכל איש לבאר משמעות הפסוק שנראה לכאורה כפול, 'אין יש', ואמאי לא אמר 'אין' גרידא?
וראה באמ"ת קנ"ה להגר"מ מאזוז שליט"א וינוחם מאבלו, שכתב מכאן מקור למנהג הספרדים בדורות שלפנינו לכתוב 'לא יש'.
אמנם אכתי צריך ביאור שהוא מקום יחידי (לענ"ד) שנכתב בנוסח זה ומ"ש הכא משאר מקומות?
כדכד כתב:"לא יש" נדמה לי שכתוב בעוד מקורות בתנ"ך. הלא כן?
טברייני כתב:"אף אין יש רוח בפיהם". (תהלים קל"ה ונאמר בפסקד"ז בשבת.)
היוכל איש לבאר משמעות הפסוק שנראה לכאורה כפול, 'אין יש', ואמאי לא אמר 'אין' גרידא?
וראה באמ"ת קנ"ה להגר"מ מאזוז שליט"א וינוחם מאבלו, שכתב מכאן מקור למנהג הספרדים בדורות שלפנינו לכתוב 'לא יש'.
אמנם אכתי צריך ביאור שהוא מקום יחידי (לענ"ד) שנכתב בנוסח זה ומ"ש הכא משאר מקומות?
הפשטן כתב:...דשאני תיבות "אין יש" שבתהלים - דהוו שתי תיבות שהפוכות זו לזו (שלא כמו "לא יש" שבאיוב), וא"כ התמיהה על לשון הפסוק המתהפך שבתהלים - גדולה הרבה יותר מהתמיהה על לשון הפסוק שבאיוב, ומ"מ קצת מעין הפסוק המתהפך הנ"ל שבתהלים - יש גם בעוד פסוק מתהפך אחר בתהלים: "וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ד".
צופר הנעמתי כתב:אינו דומה אין יש ללא יש - "אין יש" יש בו כפילות, שהרי "אין" פירושו לא יש, והמילה "יש" מיותרת. "לא יש" הוא שלילת היש, אין כאן כפילות אלא מילה נרדפת לאין, ובארמית זו הצורה היחידה ואין מילה מקבילה ל"אין" (וישנו בדניאל בצורה המלאה - ואחרן לא איתי על יבשתא).
סגי נהור כתב:צופר הנעמתי כתב:אינו דומה אין יש ללא יש - "אין יש" יש בו כפילות, שהרי "אין" פירושו לא יש, והמילה "יש" מיותרת. "לא יש" הוא שלילת היש, אין כאן כפילות אלא מילה נרדפת לאין, ובארמית זו הצורה היחידה ואין מילה מקבילה ל"אין" (וישנו בדניאל בצורה המלאה - ואחרן לא איתי על יבשתא).
בפסוק זה המלה "אין" היא במשמעות שלילה ולא במשמעות העדר, ואינה שונה במאומה מ"לא יש".
צופר הנעמתי כתב:סגי נהור כתב:צופר הנעמתי כתב:אינו דומה אין יש ללא יש - "אין יש" יש בו כפילות, שהרי "אין" פירושו לא יש, והמילה "יש" מיותרת. "לא יש" הוא שלילת היש, אין כאן כפילות אלא מילה נרדפת לאין, ובארמית זו הצורה היחידה ואין מילה מקבילה ל"אין" (וישנו בדניאל בצורה המלאה - ואחרן לא איתי על יבשתא).
בפסוק זה המלה "אין" היא במשמעות שלילה ולא במשמעות העדר, ואינה שונה במאומה מ"לא יש".
ודוגמה נוספת?
סגי נהור כתב:ראה הודעתי למעלה, אבל אתן לך דוגמא מצוינת משפת ימינו: אפשר לומר שהחפץ איננו, ואפשר גם לומר שהוא איננו קיים. במשפט הראשון במשמעות העדר, ובמשפט השני במשמעות שלילה (ולכן אין בו כפילות).
צופר הנעמתי כתב:סגי נהור כתב:ראה הודעתי למעלה, אבל אתן לך דוגמא מצוינת משפת ימינו: אפשר לומר שהחפץ איננו, ואפשר גם לומר שהוא איננו קיים. במשפט הראשון במשמעות העדר, ובמשפט השני במשמעות שלילה (ולכן אין בו כפילות).
גם במשפט הראשון וגם במשפט השני המילה "אין" לא מחליפה את המילה "לא", כפי שאתה רוצה לפרש בפסוק אין יש (מקום שאפשר לחשוב עליו בתור דוגמה לזה הוא אין קול ענות גבורה וגו', וכת"א, אבל יותר מסתבר לפרש אין זה קול וכו', וגם כאן הכפילות אין בה קושי שנצטרך להמציא בשביל זה שימוש חדש למילה "אין").
לעיקר הענין דוגמא נוספת בשמואל א כא ט ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב .
סגי נהור כתב:צופר הנעמתי כתב:סגי נהור כתב:ראה הודעתי למעלה, אבל אתן לך דוגמא מצוינת משפת ימינו: אפשר לומר שהחפץ איננו, ואפשר גם לומר שהוא איננו קיים. במשפט הראשון במשמעות העדר, ובמשפט השני במשמעות שלילה (ולכן אין בו כפילות).
גם במשפט הראשון וגם במשפט השני המילה "אין" לא מחליפה את המילה "לא", כפי שאתה רוצה לפרש בפסוק אין יש (מקום שאפשר לחשוב עליו בתור דוגמה לזה הוא אין קול ענות גבורה וגו', וכת"א, אבל יותר מסתבר לפרש אין זה קול וכו', וגם כאן הכפילות אין בה קושי שנצטרך להמציא בשביל זה שימוש חדש למילה "אין").
לעיקר הענין דוגמא נוספת בשמואל א כא ט ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב .
אני לא מבין, או בניסוח אחר אינני מבין, מה אתה רוצה לומר. המלה "אין" במשמעות לא היא אחת המלים השכיחות ביותר בלשון הקודש וגם בשפת ימינו, וזאת בדיוק משמעותה במשפט "החפץ איננו קיים".
צופר הנעמתי כתב:המילה אין לא/איננה מחליפה את לא. אי אפשר לומר אין תגנוב במקום לא תגנוב. המילה אין משמשת כשלילת קיום, תכונה, פעולה וכדו' של עצם כלשהו, ושם אכן יכול לבוא במקומה "הוא לא", אבל לא מחליפה את המילה לא בשימושים אחרים.
כאן "יש" בפשטות עומד לעצמו ולא מתאים כאן אין אלא לא (כעת אני חושב שאולי התכוונת לפרש משהו כעין "אין (ה)רוח ישנו בפיהם", אבל בכל מקרה לא נראה לי שצריך להגיע לזה).
סגי נהור כתב:צופר הנעמתי כתב:המילה אין לא/איננה מחליפה את לא. אי אפשר לומר אין תגנוב במקום לא תגנוב. המילה אין משמשת כשלילת קיום, תכונה, פעולה וכדו' של עצם כלשהו, ושם אכן יכול לבוא במקומה "הוא לא", אבל לא מחליפה את המילה לא בשימושים אחרים.
כאן "יש" בפשטות עומד לעצמו ולא מתאים כאן אין אלא לא (כעת אני חושב שאולי התכוונת לפרש משהו כעין "אין (ה)רוח ישנו בפיהם", אבל בכל מקרה לא נראה לי שצריך להגיע לזה).
היא לא/אינה מחליפה, כי מבחינה תחבירית התפקיד שלה קצת שונה. אי אפשר לומר אין תגנוב (כי "אין" אינה משמשת בלשון עתיד או עבר אלא רק בלשון הווה), אבל אפשר לדוגמא לומר אין לגנוב. שתי המלים במשמעות שלילה וכל אחת מהן נכנסת במשפט במקום הנכון לה מבחינת תחבירית.
"אין יש רוח" מקביל ל"אין קיימת רוח". אפשר לומר גם "אין רוח" וגם "אין קיימת רוח" ושתי הצורות תקינות.
צופר הנעמתי כתב:הוא אשר אמרתי בסוף דברי שאתה מפרש כאן "יש" כפועל של הרוח ולא כשימושו הרגיל, וכמ"ש לענ"ד לא צריך להגיע לזה.
צופר הנעמתי כתב:ויש אשר יהיה הענן
צופר הנעמתי כתב:[
לעיקר הענין דוגמא נוספת בשמואל א כא ט ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב .
כדכד כתב:צופר הנעמתי כתב:[
לעיקר הענין דוגמא נוספת בשמואל א כא ט ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב .
לענ"ד שם המשמעות של "ואין" (א' חרוקה) היא יותר בכוון של "האם"
הפשטן כתב:טברייני כתב:"אף אין יש רוח בפיהם". (תהלים קל"ה ונאמר בפסקד"ז בשבת.)
היוכל איש לבאר משמעות הפסוק שנראה לכאורה כפול, 'אין יש', ואמאי לא אמר 'אין' גרידא?
וראה באמ"ת קנ"ה להגר"מ מאזוז שליט"א וינוחם מאבלו, שכתב מכאן מקור למנהג הספרדים בדורות שלפנינו לכתוב 'לא יש'.
אמנם אכתי צריך ביאור שהוא מקום יחידי (לענ"ד) שנכתב בנוסח זה ומ"ש הכא משאר מקומות?
פשיסחא כתב:הפשטן כתב:טברייני כתב:"אף אין יש רוח בפיהם". (תהלים קל"ה ונאמר בפסקד"ז בשבת.)
היוכל איש לבאר משמעות הפסוק שנראה לכאורה כפול, 'אין יש', ואמאי לא אמר 'אין' גרידא?
וראה באמ"ת קנ"ה להגר"מ מאזוז שליט"א וינוחם מאבלו, שכתב מכאן מקור למנהג הספרדים בדורות שלפנינו לכתוב 'לא יש'.
אמנם אכתי צריך ביאור שהוא מקום יחידי (לענ"ד) שנכתב בנוסח זה ומ"ש הכא משאר מקומות?
בין כך ובין כך, אין זה רק מנהג ספרדים קדמונים, אלא כך מצוי גם בירושלמי ובמדרשים (כגון בדברים רבה ובמדרש תנחומא ובפסיקתא זוטרתא ובילקוט שמעוני) ובזוהר חדש.
וכמו"כ בספרי האשכנזים במאות דוגמאות, זכור לי בשפ"א בכ"מ שכותב לא יש, וכן נמצא בשאר ספרים הרבה פעמים
זקן ששכח כתב:בספרי האשכנזים זה מן הסתם נובע מתוך תרגום סימולטני הנעשה בספונטניות במוח. הרי באידיש לדוגמא אין מילה המבטאת נכונה את משמעות 'אין', אלא האמירה היא כעין 'לא יש', וכפי שאומרים ס'איז נישט דא, שתרגומה המילולי הוא 'לא יש'.
זקן ששכח כתב:פשיסחא כתב:הפשטן כתב:בין כך ובין כך, אין זה רק מנהג ספרדים קדמונים, אלא כך מצוי גם בירושלמי ובמדרשים (כגון בדברים רבה ובמדרש תנחומא ובפסיקתא זוטרתא ובילקוט שמעוני) ובזוהר חדש.
וכמו"כ בספרי האשכנזים במאות דוגמאות, זכור לי בשפ"א בכ"מ שכותב לא יש, וכן נמצא בשאר ספרים הרבה פעמים
בספרי האשכנזים זה מן הסתם נובע מתוך תרגום סימולטני הנעשה בספונטניות במוח. הרי באידיש לדוגמא אין מילה המבטאת נכונה את משמעות 'אין', אלא האמירה היא כעין 'לא יש', וכפי שאומרים ס'איז נישט דא, שתרגומה המילולי הוא 'לא יש'.
בב"ב טז הגמ' מביאה את הפסוק הזה בו"ו לו יש בינינו מוכיח ומצויין במסוה"ש שבספרים שלנו הוא בא'. וליבי מגמגם שמא גם בהכתיב דספרים שלנו משמעתו כבו"ו.בקרו טלה כתב:כדכד כתב:"לא יש" נדמה לי שכתוב בעוד מקורות בתנ"ך. הלא כן?
איוב פרק ט
(לג) לֹא יֵשׁ בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ יָשֵׁת יָדוֹ עַל שְׁנֵינוּ:
כח הטענה כתב:ולבי מגמגם שמא גם בהכתיב דספרים שלנו משמעתו כבו"ו.
תרגום יונתן
לא אית ביננא מכסין ישוי ידיה על תרויננא:
מצודות דוד
לא יש - אין בינינו מברר דברים אשר ישים יד ממשלתו על שנינו להיות נשמעים לו.
מלבי"ם [חלק באור הענין]
לא יש בינינו מוכיח - שלא ימצא שופט אשר יוכיח בינינו לברר עם מי הצדק ושישית ידו על שינינו - עד שיהיה מוכרח לציית דין, וא"כ א"א שאזכה עמו ע"י שופטים ודיינים.
אסף המזכירכח הטענה כתב:בב"ב טז הגמ' מביאה את הפסוק הזה בו"ו לו יש בינינו מוכיח ומצויין במסוה"ש שבספרים שלנו הוא בא'. וליבי מגמגם שמא גם בהכתיב דספרים שלנו משמעתו כבו"ו.בקרו טלה כתב:כדכד כתב:"לא יש" נדמה לי שכתוב בעוד מקורות בתנ"ך. הלא כן?
איוב פרק ט
(לג) לֹא יֵשׁ בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ יָשֵׁת יָדוֹ עַל שְׁנֵינוּ:
סעדיה כתב:כח הטענה כתב:בב"ב טז הגמ' מביאה את הפסוק הזה בו"ו לו יש בינינו מוכיח ומצויין במסוה"ש שבספרים שלנו הוא בא'. וליבי מגמגם שמא גם בהכתיב דספרים שלנו משמעתו כבו"ו.בקרו טלה כתב: איוב פרק ט (לג) לֹא יֵשׁ בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ יָשֵׁת יָדוֹ עַל שְׁנֵינוּ:
ובזה מיושב תמיהת...ה'פשטן' על הרב 'אמת קנ"ה'.
הפשטן כתב:
כמו שכתבו כדכד ובקרו טלה, יש גם באיוב "לא יש בינינו מוכיח". האמנם בספר אמת קנה, הביא את ראייתו - מהפסוק שבתהלים - ולא מהפסוק שבאיוב? כי אם כן, ......
דרופתקי דאורייתא כתב:אגב שמעתי מהגרי"ח סופר שליט"א כי האדמו"ר מסאטמר באיזה מקום מביא מאיזה רב ספרדי (החיד"א?) שכותב "לא יש" והוא לא מבין מה הכוונה "לא יש" ומדוע לא כתב "אין"...
תא חזי כתב:נפשי בשאלתי, מדוע ולמה ביכרו הראשונים לכתוב לשון 'לא יש' על היעדרו של דבר, מאשר לשון 'אֵין'?
וונדרבר כתב:תא חזי כתב:נפשי בשאלתי, מדוע ולמה ביכרו הראשונים לכתוב לשון 'לא יש' על היעדרו של דבר, מאשר לשון 'אֵין'?
viewtopic.php?f=46&t=37447&p=418321&hilit=#p416239
תא חזי כתב:נפשי בשאלתי, מדוע ולמה ביכרו הראשונים לכתוב לשון 'לא יש' על היעדרו של דבר, מאשר לשון 'אֵין'?
מקורו של הביטוי 'לא יש', הוא לכאורה באיוב (ט לא) "לֹא יֵשׁ בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ יָשֵׁת יָדוֹ עַל שְׁנֵינוּ", ופי' שם במצודת דוד: "לא יש - אין בינינו מברר דברים אשר ישים יד ממשלתו על שנינו להיות נשמעים לו". לשון זו לכאורה יחידאית היא, בעוד שהמילה 'אין' (לבדה, בלי אותיות שימוש) נמצאת בתנ"ך 383 פעמים, ובמשנה 1106 פעמים (כמובן לא בדקתי בדקדוק אם כל אחד משמעו זהה ל"לא יש", אבל כל דפריש - מרובא פריש). אם כן, האם ידוע למאן דהוא טעם מדוע הראשונים (בעיקר, לפי מה שראיתי) העדיפו לשון 'לא יש' על פני לשון 'אין'?
האם זה קשור להשפעה של שפות אחרות (ערבית? שפות לטיניות?), האם זה כדי לבדל מן המושג 'אַיִן' (הקשור יותר לעניינים פילוסופיים/קבליים?)
אודה לעונים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 93 אורחים