כדכד כתב:רבי שלמה אלקבץ "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה"
חד ברנש כתב:מסופקני אם אתה בכלל מעוניין לקבל מקור לשאלתך..
מיכאל1 כתב:בעל היביע אומר היה מתנגד להקדים את השבת הרבה [בירושלים] כי אז לא ניכרת הדלקה לכבוד שבת.
חד ברנש כתב:מסופקני אם אתה בכלל מעוניין לקבל מקור לשאלתך..
כדכד כתב:כוונתי היתה שתתבונן במלים: לקראת שבת לכו ונלכה ואם נלך לקראת שבת מוקדם יותר הרי "כי היא מקור הברכה" - השבת היא מקור הברכה ומשם נתברך ונוושע.בכוונה לא הארכתי כי חשבתי שזה ברור וגם שאתה לא רוצה תשובות ארוכותומפולפלות. יש על בסיס זה מעשה מהחפץ חיים אבל כתבת שאתה לא רוצה סיפורים
דרומי כתב:באמת איני מבין למה מזלזלים בשאלת פותח האשכול. בדרך כלל לא שמענו מאבותינו וזקנינו שהיו מקבלים את השבת יותר מוקדם בכמה דקות, וזאת השאלה מה המקור לתופעה זו?
ולהעיר שהקב"ה נכנס בו כחוט השערה... (רש"י בפ' בראשית), והענין של 'תוספת שבת' זה לכאורה כדי שלא יבואו להתבלבל ולטעות
חיימשה כתב:כמה וכמה פעמים שנשים פתיות עם התלהבות לישועות, מדליקות לפני פלג המנחה, בפרט נפוץ ביותר בירושלים שהזמן הנהוג הוא ארבעים דקות, מפסידות מצוות הדלקת נרות ומברכות לבטלה, ולא תקנה היא אלא קלקלה.
בערל כתב:זה מפורסם בשם החפץ חיים זצ"ל שייעץ כן להורים שבנם היה חולה במחלה קשה ל"ע וכמדומה שהגראי"ל שטיינמן שליט"א מעורר ע"כ הרבה.
יונת אלם כתב:בפרי מגדים (א"א רנ"ו א') כותב: וראוי לתקן שיקרא השמש לקבלת שבת על כל פנים חצי שעה קודם בין השמשות, והחכם עיניו בראשו והמוסיף מחול על הקדש מוסיפין לו חיים".
אליהו עזריאל כתב:בערל כתב:זה מפורסם בשם החפץ חיים זצ"ל שייעץ כן להורים שבנם היה חולה במחלה קשה ל"ע וכמדומה שהגראי"ל שטיינמן שליט"א מעורר ע"כ הרבה.
מקורות לסיפור של החפץ חיים????
מיכאל1 כתב:חיימשה כתב:כמה וכמה פעמים שנשים פתיות עם התלהבות לישועות, מדליקות לפני פלג המנחה, בפרט נפוץ ביותר בירושלים שהזמן הנהוג הוא ארבעים דקות, מפסידות מצוות הדלקת נרות ומברכות לבטלה, ולא תקנה היא אלא קלקלה.
בכלל לא בטוח שבהדלקה לפני פלג באופן שמקבלת שבת אז יש ברכה לבטלה וחבל להלעיז על נשים צדקניות.
אם כן יש טענה שזה שמחמת הבהלה להדליק נרות 40 ו50 דק' לפני השקיעה לא מתפללות מנחה.
יש גם מעשים ההיפך, שמעתי מש"ב של האור למציון שכעס על היביע אומר שעודד להדליק סמוך לשקיעה יותר מ40 דקות בטענה שהגיעו אליו סיפורים של נשים שהדליקו אחר השקיעה.
מיכאל1 כתב:חיימשה כתב:כמה וכמה פעמים שנשים פתיות עם התלהבות לישועות, מדליקות לפני פלג המנחה, בפרט נפוץ ביותר בירושלים שהזמן הנהוג הוא ארבעים דקות, מפסידות מצוות הדלקת נרות ומברכות לבטלה, ולא תקנה היא אלא קלקלה.
בכלל לא בטוח שבהדלקה לפני פלג באופן שמקבלת שבת אז יש ברכה לבטלה וחבל להלעיז על נשים צדקניות.
אם כן יש טענה שזה שמחמת הבהלה להדליק נרות 40 ו50 דק' לפני השקיעה לא מתפללות מנחה.
יש גם מעשים ההיפך, שמעתי מש"ב של האור למציון שכעס על היביע אומר שעודד להדליק סמוך לשקיעה יותר מ40 דקות בטענה שהגיעו אליו סיפורים של נשים שהדליקו אחר השקיעה.
מיכאל1 כתב:אין מה להביא את הגרש"ז כשאפשר להביא את הביאור הלכה.
אמנם פשטות הרעק"א היא לא ככה.
וכן זכורני שהעלה בארץ צבי (פרומר) לגינא, ועוד ובמקו"א הארכתי, אחפש את המקורות והעלה אותם לפני שולחן מלכים בל"נ ישוטטו רבים ותרבה הדעת.
רק אציין כעת לשבות יעקב שהובא בפנ"י בקו"א ברכות דף ב על המנהג שהיה בכ' סיוון שחל ביום ו' לקבל שבת אחר מנחה גדולה ולשבור את הצום, ואת התרוה"ד בסי' א' שכותב שהיו מקבלים שבת כשעתיים לפני השקיעה ואחר הסעודה היו מטיילים לאו השמש.
כל זה כתבתי בחופזי בלי עיון כלל.
ולכן אין להלעיז על דבר שכבר יש לו בית אב בקדמונים.
פרי יצחק כתב:הנה כמה מקורות.
ויש עוד הרבה.
אליהו עזריאל כתב:בשנים האחרונות מקובל שמקבלים שבת כמה דקות קודם לרפואת פלוני לזיווג אלמוני האם יש לכך מקור בגמרא, בראשונים, באחרונים????
(לא סיפורים, את זה יש מספיק וכן ראו ערך עיתון המבשר התורני של פרשת ויצא האחרון, אני רוצה מקור מוסמך)
מיכאל1 כתב:בעקרון הגראי"ל ה' ישלח דברו וירפאהו היה מעודד בבני ברק שם מקבלים 20 דק' לפני שבת להקדים יותר ולקבל, הואיל ויש שיטות ראשונים שכבר 20 דק' קודם השקיעה כבר אפשר שהוא בין השמשות [שיטת היראים]
בעל היביע אומר היה מתנגד להקדים את השבת הרבה [בירושלים] כי אז לא ניכרת הדלקה לכבוד שבת.
עבד הזמן כתב:השבת ראיתי שבעל ה"שלמי תודה" זצוק"ל הביא מהפמ"ג רנ"ו סוסק"א שהמוסיף מחול על הקודש מוסיפים לו חיים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 384 אורחים