עומד לפני נ''ך באחד הדפוסים המצויים, ושם בספר שמואל ב' פט''ו פס' ל''ב, בפי' מהר''י קרא-
'ויהי דוד בא עד הראש, עד ראש ההר שהיה רגיל להשתחות שם לאלקים כשהיה שב מן הדרך, שמשם היה רואה צאן ואהל שנטה לארון ומשתחוה'.
היש יודע פשר דבר?
במהדורת מוסד הרב קוק ליתא (בכלל יש הרבה שינויים בין הנדפס במוה''ק לבין הדפוסים המצויים, ואיני מכיר הכת''י וכו').
תיקנתי את הציון, ע''פ הודעתו של ניים ושכיב