משולש כתב:אגב הדיון הראוני תמונה של מלך פולין קזימיר השלישי לפני כשבע מאות שנה - פאות מסולסלות.
זאת אומרת ששטריימל ופיאות מסולסלות זה בעצם מרצון לא להיות שונה מגויי הסביבה.
כבודו מאמין למה שכתב?
(למה הבאת לנו צלב?)
משולש כתב:אגב הדיון הראוני תמונה של מלך פולין קזימיר השלישי לפני כשבע מאות שנה - פאות מסולסלות.
זאת אומרת ששטריימל ופיאות מסולסלות זה בעצם מרצון לא להיות שונה מגויי הסביבה.
החזן כתב:אינני מבין מדוע תפסו את השטריימל הנ"ל כשטריימל המקורי. וכי חסרות לנו תמונות של רבני הדור הקודם עם שטריימלך (או כובעי פרווה) יפים ומהודרים? ע"ע הראי"ה קוק, הגרא"ז מלצר, הגרמ"מ עפשטיין, הגר"ח ברלין וכו' וכו'.
משולש כתב:תיקנתי את הצלב.
איני יודע למה להאמין, אני רק רואה כאן מלך פולני עם פיאות מסולסלות מלפני כמה מאות שנים.
כל אחד יפרשן כרצונו
משולש כתב:אגב הדיון הראוני תמונה של מלך פולין קזימיר השלישי לפני כשבע מאות שנה - פאות מסולסלות.
זאת אומרת ששטריימל ופיאות מסולסלות זה בעצם מרצון לא להיות שונה מגויי הסביבה.
כרמל בצקלונו כתב:האם מישהוא נתן דעתו על כך אולי חבישת זנבות של שרצים מטמטם את המוח? אדם נבון מבחוץ שיקרא את הדיון כאן על מקור השטריימל, יגיע מן הסתם למסקנה ההגיונית המתבקשת מאליה, שאין ליהדות של היום ומנהגיה הרבה שייכות ליהדות של דור המדבר. אדם מדור המדבר שישוב לתחיה ויכנס לשטיבעל במאה שערים יקבל חלישות הדעת ומן הסתם יתבקש לעזוב את המקום בליווי קריאות גנאי בסגנון חרד"ק. האם מישהוא מוכן לתאר כיצד נראה מלבושו של משה רבינו ואיזה כובע חבש לראשו? אם היה נכנס לאולם חתונות, האם היה מקבל מסדר קידושין?
ידידיה כתב:משולש כתב:אגב הדיון הראוני תמונה של מלך פולין קזימיר השלישי לפני כשבע מאות שנה - פאות מסולסלות.
זאת אומרת ששטריימל ופיאות מסולסלות זה בעצם מרצון לא להיות שונה מגויי הסביבה.
כעת מובן במה זכה המלך הנ"ל להיזכר בתורה הקדושה שבעל פה, כידוע על שמו נקרא האיזור היהודי של קרקא והרמ"א בסדר הגט כותב שהנוסח בעירו הוא:
למנין שאנו מנין כאן בקאזמר, דמתקריא קאזימירז,
ובפוסקים דנו בדין זה מכמה פנים, שהרי העיר נקראת ררקא בפי כל, וכן על צורת ההגייה ועוד.
לאור מראהו התורני של המלך הנל, נתגלגלה על ידו גם זכות לדבר הלכה.
איטשע כתב:ידידיה כתב:משולש כתב:אגב הדיון הראוני תמונה של מלך פולין קזימיר השלישי לפני כשבע מאות שנה - פאות מסולסלות.
זאת אומרת ששטריימל ופיאות מסולסלות זה בעצם מרצון לא להיות שונה מגויי הסביבה.
כעת מובן במה זכה המלך הנ"ל להיזכר בתורה הקדושה שבעל פה, כידוע על שמו נקרא האיזור היהודי של קרקא והרמ"א בסדר הגט כותב שהנוסח בעירו הוא:
למנין שאנו מנין כאן בקאזמר, דמתקריא קאזימירז,
ובפוסקים דנו בדין זה מכמה פנים, שהרי העיר נקראת ררקא בפי כל, וכן על צורת ההגייה ועוד.
לאור מראהו התורני של המלך הנל, נתגלגלה על ידו גם זכות לדבר הלכה.
הפוסקים דנו?
כשהרמ״א היה גר בקראקא, הא בעצם לא היה גר בקראקא רק בעיר הקרובה הנקראה קאזימיר, ולא בקראקא עצמה, שמשם גרשו היהודים בשנת רנ״ה!
גט בקראקא עצמה לפני הגירוש היה לבטח נכתב בה קראקוב, כפי שמוזכר שם העיר בראשונים.
הקהלה היהודית בקאזימיר קראה לעצמה קראקא, על שם העיר השכינה ממנה גורשו.
ידידיה כתב: (כידוע בדור שלפנינו הקפידו יהודי פולין לשנות את השמות הגויים במשהו, קרקוב לקרקא, ורשווה לוורשה, קטוביצה לקטוביץ וכו', ויהיה מעניין להיווכח שבימים הראשונים לא דקדקו כן)
הסרפד כתב:יש לזכור ש'קראקא', 'ווארשא' (או 'ווארשוי') ו'ריישא', לדוגא, מתאימים לשמותיהן הגרמניים - Krakau, Warschau, Reischau
לייבעדיג יענקל כתב:מתוך מבוא א"א לראבי"ה.
במהדו' רד"ד ל"מ לע"ע.
מקורות כתב:חתם סופר אה"ע ח"ב סי' י"א:
שוב תמהתי על חכמים שכמותם היות שבהרשאה נכתב פעסט דמתקריא פעשט ולא הוזכר שם לאטי"ן פעסטה וכמ"ש בס' טיב גטין יע"ש א"כ מה הי' למעלתם לחתום בקיום באנפנא חתמו וכו' בק"ק פעסטה ויאמרו עיר אחרת היא ושם חתמו בפני הב"ד ולעיל כתי' שחתמו עצמם בפעסט ועל עצמי איניני מכיר מה לכם לחתום עצמכם אפי' בשטרי הדיוטות או בהכשרים בשם לטין אשר לא שערו אבותינו ורבני' קדמוני' שלפני פר"מ ולדעתי גם הקדמוני' היו בקיאי' ללועזי' בלע"ז אך בכוונה שבשו הלשונות מפני גזירת י"ח דבר שבירושלמי פ"ק דשבת דפוס וויען דף וי"ו /ו'/ ע"א ועל לשונם יע"ש ואין להאריך בזה בעו"ה.
איילער כתב:האם זהו הכובע דכאן?
הסרפד כתב:או שזו מילתא דבדיחותא לכב' פורים, או שהוא שטותי"ם מי"ט לאקשי"ן טהורים:
הלא עד לפני כמאתיים שנה היה השטריימ"ל נקרא במילואו: 'שטריי"ם היט"ל' (א) (כובע שטריי"ם - ושטריי"ם עצמה איני יודע מה היא) (ב) ושטריימ"ל אינו אלא כינוי כנהוג ביידיש [יונ"ג -יינג"ל; מוי"ד - מייד"ל; קא"פ - קעפ"ל, וכו'] (ג).
'המכלול', ערך שטריימל כתב:יש הטוענים כי מקור השם שטריימל הוא מהמילה הלועזית "שטרמנקל", שפירושה שיער עבה. ויש טוענים שעיטור הראש בזנבות חיה נכפתה על היהודים לביזיונם וכי מקור השם במילה 'סְרָאם' אשר פירושה בשפות הסלביות – ביזיון. ישנם חוקרים הטוענים כי שמקור המילה באנגלית – straw – קש(*), ואמנם כך נראות שערות השטריימל. 'שְׁטְרַיְים' ביידיש הוא פס, ו'שְׁטְרַיְימְל' נאמר בלשון הקטנה. בפולנית stroj פירושו כיסוי ראש.
חבר פורום אוצר החכמה כתב:אז כב' מבין שאם מצא מלך א' שהלך כך אז כך הלכו כל "גויי הסביבה"?
ו"זאת אומרת ששטריימל ופיאות מסולסלות זה בעצם מרצון לא להיות שונה מגויי הסביבה"?
כנראה גם בתימן הלכו כן גויי הסביבה.
קראקובער כתב:הנה תמונה של אחד מחבריו הקרובים של מנדלסון מאלו שרדף את היראים שאביו כבר היה משכיל, מוזר שהלך עם פאות ובמיוחד שלא היה בכלל רב.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%95%D7%9F
לפני למעלה מחודשיים פרסמנו ב'בחדרי חרדים' לראשונה אודות בקשתו החריגה של האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק שקרא לחסידיו לרכוש רק שטריימלים בגודל 13 ס"מ, ולא את השטריימלים הגבוהים שכבשו את השוק לאחרונה. ההוראה הגיעה לאחר שרוח האדמו"ר אינה נוחה מהמודה החדשה.
בימי חול המועד נכנסו רבים לחצר חסידות תולדות אברהם יצחק בשכונת מאה שערים בירושלים לחזות בשטריימל'ך החדשים אותם החלו לחבוש קבוצה מהחסידים ובראשם בני הרבי בחג האחרון. מדובר בשטריימל מיוחד בגובה של 13 ס"מ בלבד, והוא רחב יותר מהשטריימל'ך הרגילים.
בגלל הקושי לתעד בחצר חסידות תולדות אברהם יצחק, הצלמים שניסו לצלם בחג את השטריימל'ך החדשים נתקלו בחומה בצורה והתמונה היחידה שיצאה הייתה רק מהבדחן בטיש ומהשטריימל של הרבי.
בחסידות אומרים כי בתקופה הקרובה חסידים נוספים יצטרפו ויחליפו לשטריימל'ך החדשים, ומציינים כי למרות שהרבי רק ביקש, ולא חייב את החסידים לשנות, הרבה חסידים שראו את השטריימל'ך ואת הניחוח האותנטי שלהם, יקנו בקרוב גם הם שטריימל חדש.
ברחוב החסידי לא הפסיקו לדבר על השטריימל'ך בעלי המראה הייחודי. חסידים רבים עמם שוחחנו טוענים בפני 'בחדרי חרדים' כי הרבי ובניו היו נראים כמו הבעל שם טוב ותלמידיו. לדבריהם מדובר באותנטיות ונוסטלגיה שבאמת מזכירה את הלבוש הישן.
גולת הכותרת של ביטוי השטריימל'ך החדשים היה בא' דחול המועד בעת עריכת ה'מיטאג טיש' לכבוד משתה אסתר. במהלך הטיש שרו החסידים שירי פורים ובמקום התקיימה הצגה של בדחן שעלה על השולחן עם שטריימל ענק בגובה שני מטר. במהלך דבריו דיבר על חשיבות רצון הרבי לתקן את תקנת השטריימל'ך הקטנים והנמוכים.
האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק התבטא כזכור, נגד השטריימל'ך החדשים שמוכרים כיום, לדבריו: "אין לזה שייכות בכלל ללבוש השטריימל'ך של פעם, כי פעם היו לובשים שטריימל'ך רחבים יותר, ונמוכים הרבה יותר".
הרבי ביקש אז מהחסידים כי בכוונתו להחזיר עטרה ליושנה, ולחבוש את השטריימל'ך של פעם. בימי החג השיק הרבי כאמור לראשונה את השטריימל החדש אותו החל ללבוש כבר באפיית מצות מצווה בערב החג, וכן במשך ימי החג. בנוסף, גם כל בני הרבי שינו את השטריימל'ך החדשים, וכן כאמור גם קבוצת חסידים.
השאלה שנותרה פתוחה היא האם באמת הטרנד החדש יקנה מקום של כבוד בעולם החסידות כשיהיו עוד קהילות ואדמו"רים שימליצו לקנות את אותם שטריימל'ך.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 161 אורחים