הודעהעל ידי קו ירוק » ב' דצמבר 11, 2017 10:12 pm
בדרך כלל טענת המתנגד היא מחמת 'מרבה עליו דיורין' (עם טענות אחרות אפשר להסתדר. כגון טענה שהגג של כולם, שהרי חוק בתים משותפים מקנה זכות לרוב שכנים (51%) להצמיד חלק משותף לאחת הדירות, והגג העליון בלא"ה נשאר לשכנים להניח עליו דודי שמש וכיו"ב).
אלא שבדרך כלל נוטים הרבנים שבדמי האיזון ה'די סימליים' הניתנים כערך ההסכמה לבנות (למי שדורש אותם) - כלולים גם דמי האיזון של טענת 'מרבה עליו דיורין'.
אבל מי שמתעקש על 'מרבה עליו דיורין', קשה מאוד להתמודד עם זה. כמובן גם א"א לקרא לו צר עין, שהרי יש לו זכות מפורשת בהלכה על טענה זו.
(טיפ. אם המתנגד בעצמו הרחיב את דירתו הצידה וכיו"ב, כבר יקשה עליו לטעון כן, שהרי זה שדירתו מתאימה למספר ילדים גדול יותר בגלל ההרחבה, זה עצמו 'מרבה דיורין' ובזה איבד את טענתו. ציינתי זאת, כי זה מילתא דשכיחא, ולתועלת לסיוע לממון ישראל).