נוהג אני מכבר שבהתמלא קופת הצדקה אני נותן לילדיי שיחיו למנות את הכסף שבה, ואני לוקח לעצמי את המטבעות הקטנים וכו' ומעביר תמורתם לצדקה בכרטיס אשראי וכיו"ב.
משום מה נפלה לי לפתע המחשבה שאולי לא אריך למיעבד הכי, שהרי אין סומכים על ילדים בענינים דאורייתא, ולכאורה גם כאן הרי זה דאורייתא. האמנם?