[התקנתי שלוש כותרות לאשכולי זה כי שלוש פאות לו ומי יודע איזה הם תמשוך לב הקוראים דכאן]
ידועה השאלה אהא דאמרינן (מו"ק טז א) שמותר לשליח בי"ד לספר לשה"ר וראיה לדבר שדתן ואבירם חירפו את שליחו של מרע"ה והוא חזר וסיפר זאת למשה. וקשה שהרי מי לנו בעל מחלוקת יותר מדתו"א וא"כ מהאי טעמא לחודא מותר היה לספר עליהם לשה"ר וכמו שאמרו בירושלמי פאה פ"א הל"א. ועסקו בשאלה זו חבל אחרונים ולא עת האסף.
והנה החת"ס התקשה אף הוא בשאלה זו והריצה קמיה דמהר"י אסאד והיא לו נדפסה בשו"ת יהודה יעלה ח"א סי' ריג ועי"ש שתי' בכמה אופנים. (לימים כתב החת"ס עצמו תי' משלו ונדפס בהגהותיו לשו"ע או"ח סי' קנ"ו).
המעניין הוא כי מהרי"א כותב לאחר העתקת שאלת החת"ס 'שוב נדפס קושיא זו בספר מ"ב'. וחיפשתי אחת להנה ואחת להנה ולא מצאתי לאיזה ספר הוא מכוון.
נראה שניתן להניח שהלשון שוב נדפס (ולא שוב מצאתי. ראיתי וכד') שמדובר בספר שנדפס בזמן שבין שליחת השאלה ע"י החת"ס לבין הזמן שמהרי"א השיב לו.
אם כך אז אפשר לצמצם את זמן הדפסת אותו חיבור בין שנת תקס"ז - שאז עלה מרנא החת"ס לכס רבנות פרשבורג (שבתואר זה מכנה אותו מהרי"א שם). לראשית שנת ת"ר, מועד פטירת החת"ס.
אפשר לצמצם כמובן את הזמן המוקדם האפשרי כי מהרי"א נולד בשנת תקנ"ד וא"כ ודאי שבהיותו בר מצווה לא שלח לו החת"ס שאלות.
ובאמת ראשית הקשר שידוע ממהרי"א לחת"ס הוא בשנת תק"פ שעה שמהרי"א עמד להתמנות למו"צ בקהילת סערדאהעלי ועמדו כנגדו שני תלמידי חת"ס והחת"ס השתיק אותם בנזיפה (חוט המשולש דרוהוביטש תרס"ח דף כח; איגרות סופרים עמ' 100. ולא ימלט שבעקבות מחלוקת זו התגלגל הדבר שהחת"ס שלח למהרי"א פלפלת אחת בעניין מחלוקת. אם כי ראוי לציין שזו לא השאלה היחידה ששלח אליו).
מאידך יתכן ויש להרחיב את הזמן המאוחר שקבענו קודם אם נניח שהתוספת האמורה לא נכתבה בגוף התשובה אלא נוספה בעותק שהשאיר מהרי"א אצלו ואז אפשר לאחר את תאריך הדפסת הספר עד שנת תרכ"ו, מועד פטירת מהרי"א עצמו.
בקיצור אם יש למישהו רעיון איך להתקדם בפתרון תבוא עליו ברכת ה'.