שבועות לד, א מובא הסיפור עם רבי שמעון בן שטח, שראה אדם שסבירות גבוהה מאוד שרצח, ומכל מקום אמר שאינו יכול להורגו, כיון שנאמר 'על פי שניים עדים יקום דבר'.
ומכאן יש לתמוה, על הדין המחודש המובא בתרגום יונתן בן עוזיאל [סוף פרשת שופטים], כי אחר שעורפים את העגלה בנחל איתן, יוצא נחיל של דבורים [מפרשים, שהכוונה לנמלים] מגוף העגלה הערופה, שהולך עד הרוצח, ובי"ד נוטלים את הרוצח והורגים אותו.
ותמוה, דהלא למדים אנו, כי על מנת להרוג רוצח נצרך ב' עדים כשרים, ואם כן היאך על פי גילוי שמימי בלא עדים, הורגים את הרוצח, וצ"ע.