הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' ינואר 06, 2018 11:26 pm
יתכן שהדברים תלויים בטעם הדבר שנשנה, מדוע ע"י שלוחו אינו מחוייב שבועה.
דעת התורת חיים [דל"א], שזהו ילפותא מגזיה"כ אם לוא יגיד, היינו שדווקא לבע"ד עצמו יש זכות השבעה.
ובזה יש לדון שאולי אשתו שאני, דנחשבת כגופו, והרי היא בכלל חיוב ההשבעה.
אמנם למה שכתב הרמב"ן בדף ל"ג בשם הראב"ד, דהכל תלוי בהרשאת ממון, ואין זה תלוי בגדרי שלוחו כמותו, או יד עבד כיד רבו,
דעיקר ההגדרה היא זכות תביעת ממון [ובמידה שיש לשליח הרשאה על תביעת הממון, אף הוא יכול להשביע].
לדבריו פשוט שאשתו כגופו לא מעלה ולא מוריד, הואיל ואין לה זכות השבעה, שבזה עיקר המכוון.