ספר אבודרהם מעריב של שבת
חמדת ימים אותו קראת שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי ומתרגמינן בירושלמי וחמיד ה' ודומה לו (תה' פד, ג) נכספה וגם כלתה. וכן ותכל נפש דוד (עי' ש"א ג, לט ותרגום). פי' אחר והשביעי רצית בו וקדשתו מפני שהוא יום חמדת ימים אותו קראת זמנת וקדשת. ודומה לו (ישעיה מח, יב) וישראל מקוראי, וכן (שמות לה, ל) ראו קרא ה' בשם בצלאל. כך נראה לי מפני שלא מצינו בתורה מפורש שהשם קראו חמדת ימים.
עקביה כתב:על השאלה השניהספר אבודרהם מעריב של שבת
חמדת ימים אותו קראת שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי ומתרגמינן בירושלמי וחמיד ה' ודומה לו (תה' פד, ג) נכספה וגם כלתה. וכן ותכל נפש דוד (עי' ש"א ג, לט ותרגום). פי' אחר והשביעי רצית בו וקדשתו מפני שהוא יום חמדת ימים אותו קראת זמנת וקדשת. ודומה לו (ישעיה מח, יב) וישראל מקוראי, וכן (שמות לה, ל) ראו קרא ה' בשם בצלאל. כך נראה לי מפני שלא מצינו בתורה מפורש שהשם קראו חמדת ימים.
כתוב בשבלי הלקט: חמדת ימים אותו קראת, יש מפרשים היכן מצינו שנקרא שבת חמדה, דכתיב (בראשית ב ב) ויכל, והוא מלשון כלתה נפשי (תהלים פד ג).
ויש מפרשים לא שהשבת נקרא כך, אלא כך הצעה של תפילה, 'רצית בו וקדשתו חמדת ימים', כלומר קדשת אותו להיות נחמד מכל הימים.
וה"ר מאיר ציר נאמן היה מתקן הדבר כן, 'ובשביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים, אותו קראת זכר למעשה בראשית' עכ"ל:
[ג] בבית יוסף, והר"מ ציר נאמן היה מתקן הדבר כן ובשביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים אותו קראת זכר למעשה בראשית עכ"ל. פירוש שהר"מ היה מתקן הדבר על ידי שהוסיף במטבע אלו שלש תיבות "זכר למעשה בראשית", דהשתא מה שכתוב 'אותו קראת' אינו קאי על 'חמדת ימים' אלא קאי למטה א'זכר למעשה בראשית' וק"ל:
חמדת ימים אותו קראת שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי ומתרגמינן בירושלמי וחמיד ה' ודומה לו (תה' פד, ג) נכספה וגם כלתה. וכן ותכל נפש דוד (עי' ש"א ג, לט ותרגום).
פי' אחר והשביעי רצית בו וקדשתו מפני שהוא יום חמדת ימים אותו קראת זמנת וקדשת. ודומה לו (ישעיה מח, יב) וישראל מקוראי, וכן (שמות לה, ל) ראו קרא ה' בשם בצלאל.
כך נראה לי מפני שלא מצינו בתורה מפורש שהשם קראו חמדת ימים.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 53 אורחים