עזריאל ברגר כתב:מעביר שאלה מפורום אחר ( http://www.kipa.co.il/community/show/11645626/ ):
מישהו אמר שבאחת מאגרות הרמב"ם הוא כותב על חכמי אשכנז שאינם בקיאים בדיני ממונות משום שהנוצרים לא מאפשרים להם לדון.
האם יש מקור לאמירה זו?
מחולת המחנים כתב:ראיתי מביאים בשם חז"ל "חנון ורחום - זה יוסף".
לע"ע מצאתי בצרור המור (בראשית מ"ד) "וארז"ל חנון ורחום וצדיק, זה יוסף הצדיק".
האם ידוע מקורו טהור בחז"ל?
בתודה מראש לעונים.
מחולת המחנים כתב:ראיתי מביאים בשם חז"ל "חנון ורחום - זה יוסף". לע"ע מצאתי בצרור המור (בראשית מ"ד) "וארז"ל חנון ורחום וצדיק, זה יוסף הצדיק". האם ידוע מקורו טהור בחז"ל? בתודה מראש לעונים.
חלמישצור כתב:מחולת המחנים כתב:ראיתי מביאים בשם חז"ל "חנון ורחום - זה יוסף". לע"ע מצאתי בצרור המור (בראשית מ"ד) "וארז"ל חנון ורחום וצדיק, זה יוסף הצדיק". האם ידוע מקורו טהור בחז"ל? בתודה מראש לעונים.
ראה בתו"ש בראשית מד, ד, סי' יד, שהביא את צרור המור ולא מצא לזה מקור נוסף, ומה נאמר אנחנו אחרי הגאון הרב כשר
ויעקב אבינו רצה לכלול הכל בגלות מצרים שבאו שם שבעים אומות מחמת הרעב.
לבנון כתב:כתב בספר שפתי כהן עה"ת (בראשית מו ז; ודומה לזה במדבר יד יד):ויעקב אבינו רצה לכלול הכל בגלות מצרים שבאו שם שבעים אומות מחמת הרעב.
האם יש מי מחכמי המקום הזה היודע, האם יש לזה איזה איזכור בא' ממדרשי חז"ל?
מה שאמרו בדברים רבה ד ט (וכעי"ז בתנחומא ויצא ז): א"ר פנחס בר חמא מלמד שהיו במצרים יותר מע' אומות ומכולן לא היו משעבדין אלא בישראל.
להבנתי אין לו שייכות לענין המבוקש.
יישר כחכם
יאיר כתב:לבנון כתב:כתב בספר שפתי כהן עה"ת (בראשית מו ז; ודומה לזה במדבר יד יד):ויעקב אבינו רצה לכלול הכל בגלות מצרים שבאו שם שבעים אומות מחמת הרעב.
האם יש מי מחכמי המקום הזה היודע, האם יש לזה איזה איזכור בא' ממדרשי חז"ל?
מה שאמרו בדברים רבה ד ט (וכעי"ז בתנחומא ויצא ז): א"ר פנחס בר חמא מלמד שהיו במצרים יותר מע' אומות ומכולן לא היו משעבדין אלא בישראל.
להבנתי אין לו שייכות לענין המבוקש.
יישר כחכם
"...וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם. נה וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. נו וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ..."
ויהי רעב בכל הארצות - אשר סביב ארץ מצרים, כי מה יעשו הרחוקות אם היה בהן רעב כזה. וכך אמרו בבראשית רבה (צ ו) בשלש ארצות בפינקיא ובערביא ובפלישטני.
מרחביה כתב:ואי אפשר שכוונתו לשמואל ב, יב, יט-כג?
ושא_נס כתב:בספר עץ יהודה לר"י בעהאק, ווילנא תרמ"ד
chrome-extension://hehijbfgiekmjfkfjpbkbammjbdenadd/nhc.htm#url=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6955&st=&pgnum=33
"ומצאתי (הצופה להמגיד ז' נ') בשם הרב צרור המור [פרשת נח] שפירש על הכהנים (החשמונאים) הנקראים חסידים, כמ"ש [דברים לג ח] תמיך ואוריך וגו'".
ניסיתי לחפש ב"המגיד" שנה שביעית עמ' נ, ושם אין זה חלק "הצופה" שהוא מדור פנימי כעין תוספת על "המגיד", אלא החלק של "המגיד" עצמו.
אולי צ"ל "הצופה להמגיד ז' ג'", והיינו גליון ג', וגם שם בחיפוש מהיר במדור ה"צופה" לא מצאתי.
אודה לכל מי שיוכל לעזור לי לאתר הדברים בהצופה להמגיד הנ"ל.
קאצ'קלה כתב:ושא_נס כתב:בספר עץ יהודה לר"י בעהאק, ווילנא תרמ"ד
chrome-extension://hehijbfgiekmjfkfjpbkbammjbdenadd/nhc.htm#url=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6955&st=&pgnum=33
"ומצאתי (הצופה להמגיד ז' נ') בשם הרב צרור המור [פרשת נח] שפירש על הכהנים (החשמונאים) הנקראים חסידים, כמ"ש [דברים לג ח] תמיך ואוריך וגו'".
ניסיתי לחפש ב"המגיד" שנה שביעית עמ' נ, ושם אין זה חלק "הצופה" שהוא מדור פנימי כעין תוספת על "המגיד", אלא החלק של "המגיד" עצמו.
אולי צ"ל "הצופה להמגיד ז' ג'", והיינו גליון ג', וגם שם בחיפוש מהיר במדור ה"צופה" לא מצאתי.
אודה לכל מי שיוכל לעזור לי לאתר הדברים בהצופה להמגיד הנ"ל.
כוונתו להמגיד, שנה ז, חוברת נ, עמ' 398:
חברא כתב:ראיתי באיזה מקום, בשם אחד מבעלי התוספות שמתאר שביומי דפגרא היו עושים כעין חידון תנ"ך - אחד מתחיל פסוק, והשני ממשיך את הפסוק במילה שבה הסתיים הפסוק הקודם.
ידוע למישהו מקור כזה? [ובכלל על מידע לימוד תנ"ך בתקופת בעלי התוספות].
פרשת_דרכים כתב:מרדכי ווייסמאן חיות
מחולת המחנים כתב:האם יש במקור במדרשי חז"ל (לא במדרשים חיצוניים ומאוחרים) למימרא 'כל הכופר בטובתו של חבירו סופו כופר בטובתו של הקב"ה". הלשון הובא ברבינו בחיי (שמות א, ח) ויסוד הענין נתבאר בשמות רבה (א, ח).
לענין כתב:זה נמצא במחברת הקודש - שער הפורים נ''ו א'
הדברים שהבאת כתבם מה''ר נתן שפירא זללה''ה, כמו שניכר לרגיל בסגנונו הקדוש, ונוסח עמוד השער הטעה את הקורא לחשוב שכללות הספר היא ממהרח''ו.
לענין כתב:אסביר.
בעמוד השער של מחברת הקודש מבואר שזה 'אשר הונף ואשר הורם וכו' והוא ספר הכוונות לשבתות וחדשים וזמנים יקרים וכו' הכל מהאלקי הרח''ו' וכו'. ואח''כ כתוב 'דברים יקרים מפנינים וכו' וכו' דברי המקובל האלקי מוהר''ר נתן שפירא' וכו' וכו'.
היין המשומר זיע''א קרא לדברים הנ''ל כוונות הרח''ו על מגילת אסתר, ונתעלם ממנו ז''ל לפי שעה שלפני כמה דפים כתוב 'מהר''ן זלה''ה'.
עושה חדשות כתב:היכן כתוב על הגר"א, שהטעם שהוא לא עסק במנין המצוות, כי הוא סבר שתרי"ג זה רק שורשים אבל הענפים הם גם מצוות, ולכן אין נפק"מ בכל הפלוג' מה מונים ומה לא וכו'.
לענין כתב:אסביר.
בעמוד השער של מחברת הקודש מבואר שזה 'אשר הונף ואשר הורם וכו' והוא ספר הכוונות לשבתות וחדשים וזמנים יקרים וכו' הכל מהאלקי הרח''ו' וכו'. ואח''כ כתוב 'דברים יקרים מפנינים וכו' וכו' דברי המקובל האלקי מוהר''ר נתן שפירא' וכו' וכו'.
היין המשומר זיע''א קרא לדברים הנ''ל כוונות הרח''ו על מגילת אסתר, ונתעלם ממנו ז''ל לפי שעה שלפני כמה דפים כתוב 'מהר''ן זלה''ה'.
לענין כתב:מה הפשט ? וכי דבר שנתייגעו בו חמורי עולם, וחברו עליו ספרים עמוקים, ומסרו נפשם על בירורו, ידחנו הגר''א ח''ו בגילא דחיטתא?
וקיבלנו בזהממו''ר הגר''מ שפירא זיע''א (לשמו ולזכרו תאות נפש. נכתב בקיצור לפי הבנת הכותב, בתוספת נופך) כי המצוות הם שרשי תורה שבע''פ לכן מוכרח היה הדבר שקודם לבירור פירטי המצוות וחוקיהם בכל תקופת הראשונים זיע''א, יקדם לו בירור השרשים של תושבע''פ. ועל דרך שקדמה המשנה לגמרא, כמו כן בתקופת התחלת החיבורים של הראשונים, פסקי ההלכות, שנתחברו בצורה מסודרת לאחר חתימת התלמוד (בשונה מהגאונים שעיקר עיסקם היה בביאור הש''ס ותשובות לשאלות), הוצרכו להקדים לו 'משנה' שהיא מנין המצוות, והמדייק נכוחה יראה זה בהקדמת הרמב''ם לס' המצוו ת.
ממילא העיסוק בזה בתקופת הגר''א היה בעל משמעות שונה.
במאמר המוסגר, סבר מו''ר, שכעילוי משנה, העיסוק בסהמ''צ, כמוהו כלימוד משניות, ואדרבה קרוב יותר לערכנו, ואכ''מ.
ושא_נס כתב:לענין כתב:אסביר.
בעמוד השער של מחברת הקודש מבואר שזה 'אשר הונף ואשר הורם וכו' והוא ספר הכוונות לשבתות וחדשים וזמנים יקרים וכו' הכל מהאלקי הרח''ו' וכו'. ואח''כ כתוב 'דברים יקרים מפנינים וכו' וכו' דברי המקובל האלקי מוהר''ר נתן שפירא' וכו' וכו'.
היין המשומר זיע''א קרא לדברים הנ''ל כוונות הרח''ו על מגילת אסתר, ונתעלם ממנו ז''ל לפי שעה שלפני כמה דפים כתוב 'מהר''ן זלה''ה'.
לא הבנתי את הסברך, מחילה.
יין המשומר נדפס בשנת ת"ך, לאיזה כתיבות של הרח"ו שהיו קיימות עד שנת ת"ך הוא מתכוין? רק זה אני מחפש להבין. תשכח ממחברת הקודש שהוא ספר יותר מאוחר שכנראה מבוסס במישרים או בעקיפים על ספר יין המשומר עצמו!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים