הנה, רבינו יונה בסנהדרין י"ב כתב שהטעם שאין מעברין את חודש אייר הוא משום דא"כ יהיה יותר מחמישים יום עד עצרת, והוא פלא, הלא שבועות לא תלי כלל בתאריך אלא בספירת חמישים ולמה לא יהיה השבועות בו' אייר שני. וחזינן דס"ל לרבינו יונה דמהות העיבור היא לחזור ולשוב על החודש הראשון, וממילא אין זה נחשב לימים אחרים אלא לאותם ימים החוזרים על עצמם, וממילא בר"ח אייר ב' עליו לומר היום יום ט"ו בעומר, כשם שאמר בר"ח אייר א'.
אוצר החכמה כתב:וגם דברי האדמו"ר מליובאביטש שהבאת מוזרים, כי אין הדבר תלוי בספירת כל אחד ואחד אלא בכלל ישראל.
אוצר החכמה כתב:וגם דברי האדמו"ר מליובאביטש שהבאת מוזרים, כי אין הדבר תלוי בספירת כל אחד ואחד אלא בכלל ישראל.
אברהם כתב:והנה, רבינו יונה בסנהדרין י"ב כתב שהטעם שאין מעברין את חודש אייר הוא משום דא"כ יהיה יותר מחמישים יום עד עצרת, והוא פלא, הלא שבועות לא תלי כלל בתאריך אלא בספירת חמישים ולמה לא יהיה השבועות בו' אייר שני. וחזינן דס"ל לרבינו יונה דמהות העיבור היא לחזור ולשוב על החודש הראשון, וממילא אין זה נחשב לימים אחרים אלא לאותם ימים החוזרים על עצמם, וממילא בר"ח אייר ב' עליו לומר היום יום ט"ו בעומר, כשם שאמר בר"ח אייר א'.
אוצר החכמה כתב:וההוכחה לעניין היא שהנולד בשנה רגילה באדר יש דיון באיזה משני האדרים בשנה מעוברת יהיה גדול (או יארצייט וכדומה)
ואין דיון במי שנולד בר"ח טבת בשנה חסרה היינו ב א בטבת שיהיה גדול בשנה אחרת בל כסלו, וכן הנולד בל כסלו, בשנה שאין ל אינו נעשה גדול עד א בטבת.
אדג כתב:הא מנ"ל?אוצר החכמה כתב:וגם דברי האדמו"ר מליובאביטש שהבאת מוזרים, כי אין הדבר תלוי בספירת כל אחד ואחד אלא בכלל ישראל.
אוצר החכמה כתב:וגם דברי האדמו"ר מליובאביטש שהבאת מוזרים, כי אין הדבר תלוי בספירת כל אחד ואחד אלא בכלל ישראל.
עמקן כתב:פשוט שמצות ספירה הוא לספור היום כפי מה שהוא ולא לחדש היום. עברת קו התאריך באופן אישי אינו משנה מציאותו של היום.
עמקן כתב:כוונתי שבכל יום המצוה לספור אותו יום, דהיינו ביום ראשון לספור יום אחד, ביום ב' שני ימים וכן הלה. אם אחד עובר קו התאריך ביום א' ועכשיו נמצא במקום שהוא יום ג' מה שהוא הפסיד יום ב' אינו משנה המציאות שעכשיו הוא יום ג' והמצוה לספור שלשה ימים [אם הוא לא הפסיד לגמרי מחמת תמימות]. אין סברא לומר דכיון שהספיד יום ב' מחמת קו התאריך שיספור עשכיו שני ימים כשבאמת הוי יום ג'. מה שחז"ל דרשו ספירה לכל אחד ואחד היינו שמצוה על כל אחד לספור שלא כיובל שהוא מצוה על ב"ד, לא שהמציאות של היום תלוי בספירתו באופן פרטי ושאם הוא הפסיד יום ב' אפשר להפוך יום ג' ליום ב'.
בן ראובן כתב:לענ"ד יותר מהשאלה היא בדיני ספה"ע, השאלה היא בדיני קו התאריך: החוצה את קו התאריך בעיצומו של יום, האם פירושו שדילג בבת אחת ליום אחר (ואם חצה ממזרח למערב הוי כאילו ישן כ"ד שעות), או שעדיין אותו יום הוא, אלא שחציו של אותו יום הוא יום א' וחציו יום ב'.
סגי נהור כתב:בן ראובן כתב:לענ"ד יותר מהשאלה היא בדיני ספה"ע, השאלה היא בדיני קו התאריך: החוצה את קו התאריך בעיצומו של יום, האם פירושו שדילג בבת אחת ליום אחר (ואם חצה ממזרח למערב הוי כאילו ישן כ"ד שעות), או שעדיין אותו יום הוא, אלא שחציו של אותו יום הוא יום א' וחציו יום ב'.
לענין שבת, לית מאן דפליג שמשמר את יום השביעי במקום שאליו הגיע, וכן בשאר המועדים התלויים בקביעות החודש. ולכן יש שאלה מיוחדת בספה"ע (ובמועד חג השבועות התלוי בה) שהיא ספירה לכל אחד ואחד.
סגי נהור כתב:בן ראובן כתב:לענ"ד יותר מהשאלה היא בדיני ספה"ע, השאלה היא בדיני קו התאריך: החוצה את קו התאריך בעיצומו של יום, האם פירושו שדילג בבת אחת ליום אחר (ואם חצה ממזרח למערב הוי כאילו ישן כ"ד שעות), או שעדיין אותו יום הוא, אלא שחציו של אותו יום הוא יום א' וחציו יום ב'.
לענין שבת, לית מאן דפליג שמשמר את יום השביעי במקום שאליו הגיע, וכן בשאר המועדים התלויים בקביעות החודש.
איש_יהודי כתב:ע"פ האמור כאן לכאורה העובר את קו התאריך באמצע חול המועד ישמור יום טוב אחרון שבעה ימים אחרי יום טוב ראשון מכיון שהתורה לא קבעה לו תאריך אלא ביום השביעי.
איש_יהודי כתב:ע"פ האמור כאן לכאורה העובר את קו התאריך באמצע חול המועד ישמור יום טוב אחרון שבעה ימים אחרי יום טוב ראשון מכיון שהתורה לא קבעה לו תאריך אלא ביום השביעי.
אחימעץ כתב:וממילא לעולם מי שהיה ביום הראשון במערב הקו ועבר למזרחו לא יתכן שלא עברו עליו קצת יותר מ48 יממות, והרי כאן מ"ט יום ודוק.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים