במסתרים כתב:ירום בעבר הוא וירם בקמץ
קו ירוק כתב:וירום במלעיל - לשון רם/התרוממות, לא שייך אלא כשהוא"ו מנוקדת בשו"א - לא כן כשהיא מנוקדת בפת"ח.
כדכד כתב:יש למשהו איזו תובנה בענין האם הקורא במלרע משנה המשמעות וצריך לחזור?
כדכד כתב:נכון שכתבתי כך בראשית דברי אבל מאז שכתבתי את ראשית דברי היו שכתבו אחרת והיה נראה לי שיש טעם בדבריהם אך לא הייתי בטוח וראה את ההודעה שכתבתי לפני ההודעה שעליה הגבת
יהודי טבעי כתב:כדכד כתב:נכון שכתבתי כך בראשית דברי אבל מאז שכתבתי את ראשית דברי היו שכתבו אחרת והיה נראה לי שיש טעם בדבריהם אך לא הייתי בטוח וראה את ההודעה שכתבתי לפני ההודעה שעליה הגבת
להלן דבריו של יהודי ת"ח יודע פרק בדקדוק שביקש להגיב על ההערה בקריאת הפסוק 'וירם תולעים ויבאש':
הבה נעשה סדר בענין:
הצורה היסודית: יָרֹם (יתליע), יָרוּם (יתנשא).
ויו ההיפוך, א. מסיגה את הטעם מהריש אל היוד; ב. מקצרת את התנועה של הריש: מחולם לקובוץ – וַיָּרֻם (התליע), ומשורוק לקמץ קטן – וַיָּרָם (התנשא).
נמצא שהקורא 'וַיָּרֻם' מלרע, קלקל את תפארת הקריאה, ולא את המשמעות. ותו לא מידי.
יש להעיר: כי בעצם היה צריך הפועל 'יָרֹם' להפוך ל'וַיָּרָם', כמו 'יָסֹב' 'וַיָּסָב', 'יָחֹן' 'וַיָּחָן', אלא כדי להבדילו מן 'וַיָּרָם' במשמעות של 'התנשא' נוקד בקובוץ תחת קמץ קטן.
הוי אומר: הקורא 'וַיָּרָם תולעים' החליף את המלה במלה בעלת משמעות שונה. ברם האם לא יצא בדיעבד – שאלה גדולה!
מצא שהקורא 'וַיָּרֻם' מלרע, קלקל את תפארת הקריאה, ולא את המשמעות. ותו לא מידי.
הוי אומר: הקורא 'וַיָּרָם תולעים' החליף את המלה במלה בעלת משמעות שונה. ברם האם לא יצא בדיעבד – שאלה גדולה![
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 67 אורחים