תנא זה היה בעל אופי עליז ואיליו זה בעל אופי קודר וכו' וכו', דברים שאין כדאי לשמעם ק"ו שלא לכתבם ולהפיצם עלי ארץ. ואם ראשונים וכו' אנו כחמורים.
[ואף אם מצינו בדברי קדמונינו לשונות כאלו, מי אנו, ובפרט שגם יש הבדל באיזו צורה מנסחים זאת]
אדג כתב:
לדעתי, ולא בדקתי זאת.
גוראריה כתב:אדג כתב:
לדעתי, ולא בדקתי זאת.
...
תולעת ספרים07 כתב:אף אחד לא אמר שזה רע!
השאלה היא אם אנו לומדים רש"י ותוס' או את פירושו של שוטנשיין - וכבר הבאתי לעיל שהח"ס במכתבו הידוע שמעוני שמעוני חנוני חנוני - כתב להתחרט על פירוש שנתן לגמ' בטענה שמי יאמר לו איך להכריע כרש"י או כתוס' - אין מכתבו של הח"ס לפני אך בחיפוש קטן ניתן למצוא אותו.
-----
נ.ב: לדעתי מתווכחים כאן על שטויות לימדו היטב גמ' עם פירוש רש"י תוס' על קרבו וכרעיו ואח"כ הוציאו שוטנשטיין ותווכחו לדעת שאין כל קשר בין פירושם לבין דברי רש"י.
וכבר כתבתי באשכול אחר שאכן בזמנו של הרב רבי אפרים זורבין ז"ל היה זה הרבה יותר טוב לטעמי בכל אופן.
אכשר דורא, ורבים מעמי הארץ מתייהדים (ע"פ מאחז"ל כל הכופר בע"ז כו'), וצמאה נפשם לטעום מן עץ החיים (עיי' ר"מ פרשת נשא, ומש"כ הרב בעה"ת באגרת הקודש סכ"ו), ואין ידם משגת, אם מפני עומק המושג, במיוחד במסכתות ובסוגיות הקשות, ואם מפני קוצר המשיג, "מקוצר רוח ועבודה קשה".
תולעת ספרים07 כתב:עד כמה שזכור לי זה היה עיקר הטענה של הח"ס נגד הש"ס ברלין במכתבו הידוע חנוני חנוני בו חזר בו הח"ס מן ההסכמה שנתן לש"ס ההוא - וטענתו העיקרית הייתה איך נוכל לפרש פעם כרש"י ופעם כתוס'.
אמרתי אל המעתיק הנ"ל: איך אפשר לעמוד על תוכן ופירוש וכוונת כל דבר, הלא כמה פעמים על דברת רש"י המבאר נחלקו גאוני עולם בכוונתו, וכמה דיות נשתפכו וכמה ניירות וגוילים מלאים על דבור א', ואיך ימלא ידו יחיד להסכים על פי דעתו כוונת הענין?
אוצר החכמה כתב:לפי המובא במאמר הלא כשאמרו לחת"ס שהעורך יהיה יר"ש ות"ח נחה דעתו מן הטענה הזאת, כך שנראה שקשה להשליך ממנה לעניינינו.
חכם באשי כתב:על פירוש חדש לתלמוד כתב ר' אליהו קפלן דברים יפים, ואף עשה דוגמא לדף הראשון של מסכת ברכות.
לאחרונה נדפס מאמרו מחדש, ב'בית הועד', כדומני (עלה לאחרונה לה"ב).
נח. רש"י: על הביאור להתבסס על פירושו של רש"י. כאשר רש"י על אתר לא פירש, יש לחפש אם רש"י פירש את הגמרא במקום אחר [יש להיעזר בליקוטי רש"י]. חובה להביא את כל דבריו של רש"י, אם רש"י פירש את הדברים, בהכרח שיש צורך לפירושו [כשהדבר צדדי, או ארוך מדי, יש להביאו בהערות].
כאשר יש כמה פירושים בראשונים יש לבאר על פי פירוש רש"י, ואת שאר הפירושים יש להביא [במדת הצורך] בתמצות בהערות. כאשר קיימים שיטות רבות של ראשונים, יש להביא רק את המרכזיות והפשוטות שבהם ולהפנות לשאר הראשונים שבילקוט ביאורים.
כאשר שיטת רש"י קשה להבנה או שנראה כסותר את דבריו, יש להביא [בקצרה] את דברי האחרונים ביישוב שיטתו או לפחות לציין אליהם [זאת מלבד מדור 'ביאורי רש"י', שם יש להרחיב יותר בביאור דבריו].
כשהראשונים הקשו ביותר על דברי רש"י וכולם נטו מביאורו [נדיר], יש לבאר על פי פירוש שאר הראשונים, ולציין את המקור בהערה, ובנוסף להביא בהערה את פירוש רש"י, ואת מה שהוקשה עליו.
כאשר רש"י סותם ואינו מפרש את הגמרא [אף לא במקום אחר], יש לבאר על פי ראשונים ומפרשים אחרים, תוך בחירת הביאור הפשוט ביותר והקרוב לפשט הגמרא, ושימת לב שאינו סותר לדברי רש"י במהלך הסוגיא.
נט. ציון מקורות: יש לציין מקור לכל פירוש שמובא, מלבד כשהפירוש הוא על פי רש"י וכדלהלן:
כאשר הביאור הוא על פי רש"י על אתר, אין לציין את המקור. ובמקרים דלהלן יש לציין את המקור: א. כשיש שני פירושים ברש"י. ב. כשמביאים בהערות פירושים נוספים. ג. כשמביאים בשם המפרשים ביאור לדברי רש"י. ד. כשפירוש רש"י שונה ממושכל ראשון.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 317 אורחים