.ומפטיר במרכבה דיחזקאל, ומסיים בפסוק ותשאני רוח
ובמשנה ברורה (ס"ק ד),
ונוהגין במקצת מקומות שגדול וחכם קורא זאת ההפטרה וסמך לדבר ולא במעשה מרכבה אא"כ היה חכם ומבין מדעתו. וגם יש נוהגין שכל מי שקורא אותה עם המפטיר בלחש אומר אותה ג"כ מעומד מפני כבודה.
לפי"ז יש לעורר טובא, דבהפטרת פרשת יתרו שג"כ מפטירין במעשה מרכבה, וכדאיתא בלבוש (סימן תרפה), לפרשת יתרו מפטירין בישעיה [ו, א] ובשנת מות המלך עוזיהו, שיש בה ענין מראה המרכבה שראה ישעיה דוגמת מה שראו ישראל במתן תורה שבפרשה, שינהגו ג"כ המנהגים הנ"ל, היינו שלא יקרא קטן את ההפטרה, וכן שמי שקוראה בלחש עם המפטיר יעמוד בקריאתה.
ובאמת מצינו בלקט יושר (חלק א עמוד נג ענין ג),
מה שנוהגים לומר הפטרה מיחזקאל דוקא גדול ולא קטן, משום דכתיב בחגיגה (דף י"ג ע"א) ההוא ינוקא דהוה מהרהר. ואגב זה נמי אין נוהגין לומר קטן ההפטרה מוישמע [היינו 'וישמע יתרו'] אבל אין איסור בדבר.
וראה עוד בשו"ת תורה לשמה (סימן נה) בלשון השאלה,
[ובתשובת הבא"ח מסכים עם השאלה, ואף מסתבר שגם השאלה נוסחה על ידו, ומשיב שבשבועות אירע המראה של יחזקאל, יעו"ש].למה מפטירין ביום שבועות במרכבה דיחזקאל הע"ה, וא"ת שהיא מעין הפרשה המדברת בגילוי שכינה על הר סיני, היה ראוי יותר להפטיר במראה של ישעיה הע"ה, וכאשר מפטירין כן באמת בפ' יתרו, וכבר ארז"ל כל מה שראה יחזקאל הע"ה ראה ישעיה הע"ה. וגם ע"פ זוה"ק מראה ישעיה הוא יותר עליון וגבוה ממראה יחזקאל הע"ה, ועל כן אדרבה ראוי להפטיר בשל ישעיה הע"ה. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.
ושוב ראיתי שמובא להקפיד בזה בשם ספר 'זר השולחן' סי' י אות ע, וכן בשם 'אורחות חיים (ספינקא, שם סק"ט) שכן שמע מחמיו רי"מ מספינקא זצ"ל.