חד ברנש כתב:בנוגע לשאלה 4 דלעיל,
הנה כתב הרמב"ם (יסודי התורה, ג א): "גלגל תשיעי הוא גלגל החוזר בכל יום מן המזרח למערב והוא המקיף ומסבב את הכל", ואצל ר"ש אבן גבירול ב'כתר מלכות' מפורט יותר:
האם דבריו שהגלגל התשיעי "מנהיג את כוכבי השמים ממזרח למערב" זהה לדברי מחברנו, שגלגל זה הוא "סבת היום והלילה"?!?!
חד ברנש כתב:נשאר לי, לעת עתה, עניין אחד שאיני יודע מקורו, סעיף 2 דלעיל:
"וה' יתעלה המשגיח בפרטי מין האדם, והם ישראל עם סגולתו". - מקורו?
כמה שידוע לי, זה תואם לתורת ההשגחה של הרמב"ם, אך היכן בדיוק הרמב"ם כתב את הדברים?
חד ברנש כתב:יישר כוחך.
אבל בעל העקדה מאוחר מעט עבורי, מי עוד (קדום יותר) הסובר כדעה שהבאתי?
הוגה ומעיין כתב:רבי יהודה הלוי הוא המקור הקדום לסגולת ישראל בהשגחה בשל "העניין האלוהי" הדבק בהם.
חד ברנש כתב:שאלה נוספת:
5. חלוקת המצוי בעולם הארצי לשני מינים: "כי כשתבחן פעולות אלה הכחות תמצאם שני מינים: מהוות כל מה שיתהווה, ושמירת מין המתהווה".
- מי כתב רעיון כזה?
יקנה כתב:חד ברנש כתב:שאלה נוספת:
5. חלוקת המצוי בעולם הארצי לשני מינים: "כי כשתבחן פעולות אלה הכחות תמצאם שני מינים: מהוות כל מה שיתהווה, ושמירת מין המתהווה".
- מי כתב רעיון כזה?
מו"נ ח"ב פ"י [באמצע].
ארי שבחבורה כתב:הוגה ומעיין כתב:רבי יהודה הלוי הוא המקור הקדום לסגולת ישראל בהשגחה בשל "העניין האלוהי" הדבק בהם.
כל דברי הכוזרי בנושא זה מתייחסים לכלל ולא לפרט. 'הענין האלהי' או 'הדבר האלהי' (בתרגום שוורץ) דבק בעם ישראל ועל כן כל מה שקורה לעם ישראל הוא בהשגחה פרטית (וגם זה רק כאשר עם ישראל שרויים על אדמתם, והכוזרי מסתפק האם גם בגלות עדיין כל מאורעותיו של עם ישראל הם בהשגחה פרטית או לא). לעומת זאת, לגבי היחיד הכוזרי קובע 'כי הדבר האלהי חל על אדם במידת התכוננותו, אם היתה מועטת - מעט, אם היתה רבה - הרבה' (ב, כד), וממילא די ברור שגם ההשגחה הפרטית עליו משתנה בהתאם לכך בדומה לדעת הרמב"ם.
חד ברנש כתב:יקנה כתב:חד ברנש כתב:שאלה נוספת:
5. חלוקת המצוי בעולם הארצי לשני מינים: "כי כשתבחן פעולות אלה הכחות תמצאם שני מינים: מהוות כל מה שיתהווה, ושמירת מין המתהווה".
- מי כתב רעיון כזה?
מו"נ ח"ב פ"י [באמצע].
תודה רבה. תבורך בכל הברכות!
ועיינתי שם (במהדורת הרב קאפח), וראיתי גם את הפיסקא הבאה:
האם אין מדובר כאן על חלוקת דומם-צומח-חי-מדבר שכאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 076#p20076 הביאוה רק מ'ספר הכוזרי'?
חד ברנש כתב:ארי שבחבורה כתב:הוגה ומעיין כתב:רבי יהודה הלוי הוא המקור הקדום לסגולת ישראל בהשגחה בשל "העניין האלוהי" הדבק בהם.
כל דברי הכוזרי בנושא זה מתייחסים לכלל ולא לפרט. 'הענין האלהי' או 'הדבר האלהי' (בתרגום שוורץ) דבק בעם ישראל ועל כן כל מה שקורה לעם ישראל הוא בהשגחה פרטית (וגם זה רק כאשר עם ישראל שרויים על אדמתם, והכוזרי מסתפק האם גם בגלות עדיין כל מאורעותיו של עם ישראל הם בהשגחה פרטית או לא). לעומת זאת, לגבי היחיד הכוזרי קובע 'כי הדבר האלהי חל על אדם במידת התכוננותו, אם היתה מועטת - מעט, אם היתה רבה - הרבה' (ב, כד), וממילא די ברור שגם ההשגחה הפרטית עליו משתנה בהתאם לכך בדומה לדעת הרמב"ם.
היכן בדיוק כתב הכוזרי את המשפט המודגש? (עדיף לי במהדורת שורץ)
חד ברנש כתב:הפילוסופים חילקו את החכמות לשלושה: לימודית, טבעית, אלוקית.
היכן נכתב, בשפה ברורה ופשוטה, שהחכמה הטבעית היא יותר גבוהה וחשובה מהחכמה הלימודית?
חד ברנש כתב:הפילוסופים חילקו את החכמות לשלושה: לימודית, טבעית, אלוקית.
היכן נכתב, בשפה ברורה ופשוטה, שהחכמה הטבעית היא יותר גבוהה וחשובה מהחכמה הלימודית?
מוה"נ א לד כתב:אי אפשר אם כן בהכרח, למי שירצה השלמות האנושי, מבלתי התלמד תחלה במלאכת ההגיון ואחר כן בלימודיות על הסדר, ואחר כן בטבעיות, ואחר כן באלהיות.
במשל הארמון שבמו"נ ג נא הרמב"ם כתב:והרוצים לבא אל בית המלך ולהכנס אצלו אלא שלא ראו בית המלך כלל, הם המון אנשי התורה רצה לומר עמי הארץ העוסקים במצות... ודע בני שאתה כל עוד שתתעסק בחכמות הלמודיות ובמלאכת ההגיון, אתה מכת המתהלכים סביב הבית לבקש השער
חד ברנש כתב:שאלה נוספת, ברשותכם:
(וכנראה זו השאלה האחרונה, כי אני מסיים את ההדרת הקטע הפילוסופי)
כבר ידענו שסדר הפילוסופיה העיונית היא כזו (מהנמוכה לגבוהה): לימודית, טבעית ואלוהית.
ההשגה הגבוהה ביותר היא החכמה האלוהית.
אבל מה נמצא במקום הנמוך מהחכמה הלימודית? האם קיום המצוות (בלא להבין את עומקן, כנראה) עומד מתחת ולפני החכמה הלימודית?
ואם אכן, זו דעת הפילוסופים, אנא מכם הביאו לפני את המקורות (מו"נ או ספרים אחרים).
אני שואל את הדברים כי בחיבור הנזכר הוא מסביר מדוע נמנו ארבעת המינים בסדר הזה: אתרוג, לולב, הדס וערבות. והוא מסביר שזה בסדר היורד של החכמות:
לב הלולב = חכמת האלהות
עלי הלולב = חכמת הטבע
ההדסים = החכמה הלימודית
וערבות = קיום המצוות.
(דבריו על האתרוג אינם נוגעים לענייננו).
הוא לא כותב ממש בלשון זו, אך כן משמעות דבריו.
תודה מרובה לכל עזרה בנידון!
מכאן שבהכרח אין מנוס למבקש את השלמות האנושית מלהתאמן תחילה במקצוע ההגיון, אחר כך במתימטיקה - לפי הסדר - אחר כך במדע הטבע, ולאחר זאת במטפיסקה.
חד ברנש כתב:האם הפסוק (משלי כה יא): "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו", נקשר באופן מובהק לחכמת הטבע? (שהרי כאמור בהודעות קודמות, יש שלוש חכמות).
ראיתי את דברי המורה בפתיחתו, שהזכיר את הפסוק והסבירו וכו', אך לצערי לא הבנתי את הדברים ואת ההקשר כולו.
תודה רבה!
לא תחשוב כי החכמה האלהית לבד היא הנמנעת מן ההמון, אבל רוב חכמת הטבע. וכבר נכפל לך אמרנו ולא במעשה בראשית בשנים. ואין זה אצל בעלי תורה לבד, אבל גם אצל הפילוסופים, וחכמי האומות מקדם היו מסתירין הדברים בהתחלות ומדברים בהם בחידות.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 254 אורחים