שלום,
אני צריך הסבר שכלי והגיוני על עניין ביקור בקברי צדיקים וכל הכרוך בו. אני מחפש משהו שיחבר אותי, אבל בלי קבלה וחסידות, שכלי קר ויבש...
אשמח להפניות.
תודה
שלום,
אני צריך הסבר שכלי והגיוני על עניין ביקור בקברי צדיקים וכל הכרוך בו. אני מחפש משהו שיחבר אותי, אבל בלי קבלה וחסידות, שכלי קר ויבש...
אשמח להפניות.
תודה
דרומי כתב:כנראה שאין. הרמב"ם לדוגמא כותב במפורש נגד הליכה לקברים בכלל, והרב קאפח ז"ל טען שלפי הרמב"ם אין כזה דבר 'יארצייט'...
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (כה, ח). "אין ספק שראוי שנאמין, שכמו בזמן שבית המקדש היה קיים, היה המעון ההוא המקודש מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא היה שופע על כל ישראל, כן ראוי שיהיו הנביאים והחכמים מוכנים לקבל שפע החכמה והנבואה, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים לכל בני דורם לכך, גם אם לא ישתתפו עמהם, אבל מצד המצאם בדורם, שהם בעצמם כמו המקדש המקודש. והרמב"ן ז"ל כתב בסוף סדר והיה עקב: "ויתכן באנשי חכמה זאת המעלה, שתהיה נפשם גם בחייהם צרורה בצרור החיים, כי הם בעצמם מעון לשכינה, כאשר רמזו בעל הכוזרי (מאמר ג, א), ע"כ. ואפשר שנתכוין גם לזה. ולפיכם בהמצאם לנביאים ולחכמים בדורות יהיה השפע שופע עליהם, ובאמצעותם אפשר שיהיה שופע על כל המוכנים מבני דורם, וכל שכן לאותם שהם מתקרבים אליהם ומשתתפים עמהם.
ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם, מקומות קברותיהן ראויין להמצא השפע שם בצד מן הצדדים, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלקי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה, ומפני זה אמרו רז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפלה במקום ההוא תהיה רצויה יותר להמצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלקי.
וראיה לדבר האיש ההוא המת שנקבר בקבר אלישע, שהיה כח בעצמות אלישע להחיותו כשנגעו בו. ואין ספק שנפש אלישע כבר הסתלקה מהגוף מכל וכל, כי כבר עבר עליו שנה שמת, כמו שהעיד הכתוב על זה, ואף על פי כן כשנגע האיש המת ההוא בעצמות אלישע קם ועמד על רגליו, וזהו מצד רושם שנשאר בעצמות מהדבר האלהי שהיו משכן אליו. ובסבת זה הוא שאנו משתטחים בעת צרה על קברי הצדיקים. כי מצד הרושם שנשאר בעצמות ההם מהרוח האלהי שהיו משכן לו, הם יותר מוכנים מזולתם להמצא על ידם השפע האלהי. כמו שהיה הענין במטה משה, שעם היותו עץ יבש, מצד שנמצא ביד משה בעת שהתחיל השפע הנבואיי לחול עליו, היה מצטרף תמיד בעשית האותות, אמר השם יתברך למשה ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות (שמות ד, יז), ואמר אלישע לגחזי ושמת משענתי על פני הנער (מלכים ב, ד, כט). ועל זה הדרך הוא הענין בתחית המתים... (העיקרים ד, לה)
ברזילי הגלעדי אמר אמות בעירי (שמואל ב, יט, לח), כי הנייה יש למתים שאוהביהם הולכים על קבריהם ומבקשין על נשמתן טובה, ומטיבים להם באותו עולם, וגם כשמבקשים מהם הם מתפללים על החיים. וכלב בן יפונה נשתטח על קברי אבות (חסידים, מהד' מרגליות, תנ)
אמר מהר"י סג"ל: מה שרגילין ללכת לבית הקברות בתעניות, יש כמה טעמים בגמרא (תענית טז, א), לומר שאם אין אתה מרחם עלינו לראות בעינוי תעניתנו הרינו מתים ח"ו. ואמר דנראה לו טעם אחר, משום דבבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה ביותר על אדמת קדש. והמשתטח על קברי הצדיקים ומתפלל אל ישים מגמתו נגד המתים השוכבים שם, אך יבקש מאת השם יתברך שיתן אליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר תנצב"ה (מהרי"ל, תענית, יח)
בדרך דא כו'. רוצה לומר שמלכות נקראת דרך, כמו שכתוב מתוך במבבר בדרך, רוצה לומר שעל ידי הדרך מתו, שהוציאו דבת הארץ - מלכות, וכן קבורת רחל בדרך, כמו שמפרש והולך. ורוצה לומר שבזמן שאין הצדיקים בדור, ואין מוצאה מקום לנוח, אז היא שורה על הצדיקים ישיני עפר, וזה שאומר מתו במדבר בדרך, רוצה לומד ששם שורה (ביאור הגר"א לתיקוני זוהר, עמ' פד)
דרומי כתב:הרמב"ם לדוגמא כותב במפורש נגד הליכה לקברים בכלל.
פלגינן כתב:אני צריך הסבר שכלי והגיוני על עניין ביקור בקברי צדיקים וכל הכרוך בו. אני מחפש משהו שיחבר אותי, אבל בלי קבלה וחסידות, שכלי קר ויבש...
חלמישצור כתב:בדרך דא כו'. רוצה לומר שמלכות נקראת דרך, כמו שכתוב מתוך במבבר בדרך, רוצה לומר שעל ידי הדרך מתו, שהוציאו דבת הארץ - מלכות, וכן קבורת רחל בדרך, כמו שמפרש והולך. ורוצה לומר שבזמן שאין הצדיקים בדור, ואין מוצאה מקום לנוח, אז היא שורה על הצדיקים ישיני עפר, וזה שאומר מתו במדבר בדרך, רוצה לומד ששם שורה (ביאור הגר"א לתיקוני זוהר, עמ' פד)
גימפעל כתב:כמדומני שיש ספר מהרב מרדכי גרוס על קברי צדיקים.
פרנצויז כתב:יש קצת סתירה בין הבקשה לכותרת. אין שום קשר בין "ליטאי" לבין "בלי קבלה". מי ליטאי יותר מהגר"א!
ובאמת לפי הכותרת שרוצים ביאור "ליטאי", אפשר להביא ביאור הגר"א לתיקוני זוהר. אך לפי הבקשה "בלי קבלה" צריך לחפש אצל הרב קפאח והדרדעים!
גביר כתב:מישישים יוצאי גליציה, הן ממשפחתי והן מאחרים, שמעתי שגם אצלם לא היה נהוג לבקר בקברי צדיקים. כך, למשל, ר' שמיל רייך ז"ל אמר לי פעם - היום רגילים ללכת לקברי צדיקים, הייתי בקראקא, קבורים שם הרמ"א, המגלה עמוקות, וכו' ולא הלכו לקבריהם. זאת למרות שהחסידות נפוצה שם. אפשר שהדבר אינו מותנה בחסידות דווקא.
... הגאון מ' דוב בער ז"ל אחי הגאון החסיד נ"ע אשר פ"א הלך בצוותא עם הגאון נ"ע על קבר אמם ביום היא"צ. ויאמר הגאון החסיד לאחיו מ' דב בער הנ"ל. הראית אחי כי אמנו שמחה מאד לקראתינו בעודני על קברה. ויתבהל אחיו מאד. וכאשר עברו ימים אחדים אמר הגאון לאחיו הנ"ל. מתנחם אנכי וצר לי מאד אשר הייתי על הבית עלמין ועל קבר אמנו. ויאמר לו אחיו הלא אמרת לי אז כי ראיתי את אמנו בשמחה מאד והיה לה נחת מזה. וישב לו כן הדבר. לאמנו הייתה שמחה ולי נשאר צער ויגון ומתנחם אנכי. ומאז לא בא עוד הגאון על הב"ע כל ימיו.
תולדות כתב:גביר כתב:מישישים יוצאי גליציה, הן ממשפחתי והן מאחרים, שמעתי שגם אצלם לא היה נהוג לבקר בקברי צדיקים. כך, למשל, ר' שמיל רייך ז"ל אמר לי פעם - היום רגילים ללכת לקברי צדיקים, הייתי בקראקא, קבורים שם הרמ"א, המגלה עמוקות, וכו' ולא הלכו לקבריהם. זאת למרות שהחסידות נפוצה שם. אפשר שהדבר אינו מותנה בחסידות דווקא.
לקבר הרמ"א היו הולכים, בפרט בל"ג בעומר - יום פטירתו. ויש תמונות מלפני השואה מהתאספות על קברו. [אמנם אין שם אלפים, אבל יש התאספות]. ויש גם תמונות מכותבי קוויטלאך בשער בית הקברות שם.
תולדות כתב:גביר כתב:מישישים יוצאי גליציה, הן ממשפחתי והן מאחרים, שמעתי שגם אצלם לא היה נהוג לבקר בקברי צדיקים. כך, למשל, ר' שמיל רייך ז"ל אמר לי פעם - היום רגילים ללכת לקברי צדיקים, הייתי בקראקא, קבורים שם הרמ"א, המגלה עמוקות, וכו' ולא הלכו לקבריהם. זאת למרות שהחסידות נפוצה שם. אפשר שהדבר אינו מותנה בחסידות דווקא.
לקבר הרמ"א היו הולכים, בפרט בל"ג בעומר - יום פטירתו. ויש תמונות מלפני השואה מהתאספות על קברו. [אמנם אין שם אלפים, אבל יש התאספות]. ויש גם תמונות מכותבי קוויטלאך בשער בית הקברות שם.
בתוך הגולה כתב:ואגב. משונה קצת שלא הזכירו כאן את הידוע שהגרי"ז סולובייצ'יק ביקש שיתפללו עבורו בציון הרשב"י. ואאל"ט יש בזה קצת אריכות עם הגרא"מ שך זכר צדיקים לברכה.
גביר כתב:תולדות כתב:גביר כתב:מישישים יוצאי גליציה, הן ממשפחתי והן מאחרים, שמעתי שגם אצלם לא היה נהוג לבקר בקברי צדיקים. כך, למשל, ר' שמיל רייך ז"ל אמר לי פעם - היום רגילים ללכת לקברי צדיקים, הייתי בקראקא, קבורים שם הרמ"א, המגלה עמוקות, וכו' ולא הלכו לקבריהם. זאת למרות שהחסידות נפוצה שם. אפשר שהדבר אינו מותנה בחסידות דווקא.
לקבר הרמ"א היו הולכים, בפרט בל"ג בעומר - יום פטירתו. ויש תמונות מלפני השואה מהתאספות על קברו. [אמנם אין שם אלפים, אבל יש התאספות]. ויש גם תמונות מכותבי קוויטלאך בשער בית הקברות שם.
תיאור קצר ונאה של העלייה השנתית לקברו של הרמ"א בלג בעומר לפני השואה מצאתי לאחרונה בספר זיכרונותיו של יהודי ניצול שואה מקראקא - בהמיר ארץ ובמוט הרים, הוצאת יד ושם ירושלים תשנ"ט, עמ' 28 .
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 242 אורחים