יהודי טבעי כתב:תגובה שקיבלתי מבר סמכא:
א. ההבדל בין מבטאה של אות מבג"ד כפ"ת כשהיא רפה ובין מבטאה כשהיא דגושה בדגש קל איננו הבדל משמעותי מבחינת דקדוקית. האות היא אותה אות הן דגושה הן רפה. ענין של ניואנס בלבד. לפיכך אם הקורא הדגיש את הפא של 'רצפת בהט', לכאורה פשוט כי אין לתפוס אותו על כך, שכן אין זה נחשב כשינוי במבטא המלה.
אך אם נכון הדבר כי הצדי של 'רצפה' דישעיה מונחת ושל אסתר מונעת – הרי לפנינו מלה בעלת שתי צורות, האחת בת שתי תנועות והאחת בת שלש תנועות, כאשר לכל צורה משמעות משלה. ויש אפוא מקום לשאול: הקורא את הצדי של 'רצפת בהט' בשוא נח מה דינו?
ב. יש מלים שמקבלות משמעות רק מתוך הקשרן במשפט. לדוגמא: המלה 'יָרֹק'. אמרת 'יָרֹק' – טרם אמרת כלום. האם הכוונה לשם של צבע או לפעולת רקיקה? אך כאשר אמרת 'וכי ירק הזב', או-אז קיבלה המלה 'ירק' משמעות. (ראה בתוס' קדושין דף יח ע"ב סד"ה כיון שפירש טליתו בענין פירוש 'בבגדו בה'.) לאור זאת חושבני שיש טעם בדבריהם של אלו הטוענים שהמלה 'רצפת' מקבלת את משמעותה הנכונה מתוך ההקשר על אף שנהגתה שלא כמשפט.
אכן אין ההבדל בין דגש קל לרפה הבדל משמעותי, אלא זה תלוי רק האם מתחילה הברה או לא, אך לפעמים זה בדיוק ההבדל במשמעות המילה, ואז זה בהחלט הבדל משמעותי.
ואם כבר, ההבדל בין שווא נע לנח הוא הבדל הרבה יותר קל, ושים לב שהנקדנים אף המציאו סימון מיוחד המבדיל בין דגש ובין רפה, אך בין שווא נע לשווא נח לא המציאו סימון המבדל ביניהם, ללמדך שאין חילוק כ"כ מהותי ביניהם, ומ"מ מוסכם שהקורא "יראו" מלשון ראיה בשווא נע, או להיפך, שינה בזה משמעות, וברור שהמשנה משמעות ע"י דגש קל יש בזה שינוי משמעות המעכב (ודרך אגב, שווא נע לא נחשב אצל המדקדקים לא כהברה נוספת ובטח שלא כתנועה).
ואכן יש לפעמים מילים שוות עם משמעות שונה, ובהן רק ההקשר מלמד על משמעותן, אך מילים שונות שמשמועתן שונה, יש בזה שינוי משמעות (ואמנם גם בזה יש שאומרים שבדיעבד יוצא כיון שההקשר מעיד על המשמעות, ראה לעיל בדברי הסטייפלר).