ארזי הלבנון כתב:מה שנכון נכון כתב:[אגב, למלה טעמים יש/היה שימוש רחב יותר מאשר המובן סיבות].
מה כוונתך?
בלשון הראב"ע (למשל) פירוש המילה 'טעמים' הוא בדרך כלל - ביאור הענין.
ארזי הלבנון כתב:מה שנכון נכון כתב:[אגב, למלה טעמים יש/היה שימוש רחב יותר מאשר המובן סיבות].
מה כוונתך?
ארזי הלבנון כתב:יעקובי כתב:בטוב גדא אתחיל' דא. לכתוב במגילת ספר המעיי' וענייני' החמורי' ועמוקי' וזרים
ונכרים לאנשים כמוני כערכי להיות לי לזכרון בין עיני והיו עיני ולבי שם כל
הימים אשר אני חי כדי שלא אשכח. וכשאז"ל השוכח דבר א' משנתו(!) וכו'. וכבר ידוע
מעלת זה הספר עקידת יצחק. וכפי אל אל אשטח יזכני להגות בו ובשא' ספרי'
הרבה אין קץ וכ"ש המשורר גל עיני ואביטה וגו'. אכי"ר.
יישר כח!
הכל בכתב כתב:ארזי הלבנון כתב:יעקובי כתב:בטוב גדא אתחיל' דא. לכתוב במגילת ספר המעיי' וענייני' החמורי' ועמוקי' וזרים
ונכרים לאנשים כמוני כערכי להיות לי לזכרון בין עיני והיו עיני ולבי שם כל
הימים אשר אני חי כדי שלא אשכח. וכשאז"ל השוכח דבר א' משנתו(!) וכו'. וכבר ידוע
מעלת זה הספר עקידת יצחק. וכפי אל אל אשטח יזכני להגות בו ובשא' ספרי'
הרבה אין קץ וכ"ש המשורר גל עיני ואביטה וגו'. אכי"ר.
יישר כח!
שורה 2
ונכריים, (האות י' כפולה, כמובן)
הכל בכתב כתב:ארזי הלבנון כתב:יעקובי כתב:בטוב גדא אתחיל' דא. לכתוב במגילת ספר המעיי' וענייני' החמורי' ועמוקי' וזרים
ונכרים לאנשים כמוני כערכי להיות לי לזכרון בין עיני והיו עיני ולבי שם כל
הימים אשר אני חי כדי שלא אשכח. וכשאז"ל השוכח דבר א' משנתו(!) וכו'. וכבר ידוע
מעלת זה הספר עקידת יצחק. וכפי אל אל אשטח יזכני להגות בו ובשא' ספרי'
הרבה אין קץ וכ"ש המשורר גל עיני ואביטה וגו'. אכי"ר.
יישר כח!
שורה 2
ונכריים, (האות י' כפולה, כמובן)
קאצ'קלה כתב:הכל בכתב כתב:יעקובי כתב:בטוב גדא אתחיל' דא. לכתוב במגילת ספר המעיי' וענייני' החמורי' ועמוקי' וזרים
ונכרים לאנשים כמוני כערכי להיות לי לזכרון בין עיני והיו עיני ולבי שם כל
הימים אשר אני חי כדי שלא אשכח. וכשאז"ל השוכח דבר א' משנתו(!) וכו'. וכבר ידוע
מעלת זה הספר עקידת יצחק. וכפי אל אל אשטח יזכני להגות בו ובשא' ספרי'
הרבה אין קץ וכ"ש המשורר גל עיני ואביטה וגו'. אכי"ר.
שורה 2
ונכריים, (האות י' כפולה, כמובן)
לעיל הבלעתי תיקון זה באחת מהערותי.
ועדיין על משמרתי אעמודה בנוגע לפענוח של 'הטעיות'.
שבע כתב:יקום לא כל שכן
(מלשון: אם תקום עלי מלחמה)
לב האבן כתב:מי יכול לעזור
קאצ'קלה כתב:לפי פשוטו כמשמעו, כדברי הרב תוכן: "שנת תרסמ"ך". והרב הכותב הוסיף ו', כדרך האשכנזים להוסיף אותיות שלא במקומן.
ברמן כתב:ומי לא מכיר את הרשב"ם בבבא בתרא בה המבחור הזעצער מדפוס ווילנא כתב "פרדס" במקום "פרדוֹת".
הא לחמא עניא כתב:יש במשפחה שלנו שו"ע עם הגהות של הסמ"ע.
האם אי מי מכם כבר ראה פעם את הכת"י של הסמ"ע??? בכדי להשוות.
נשלם פי' זה שנת הד"ר בהונין
בחדש אדר כ"ד ימים בן(?) יום ששי
נשלם פי' כתובות בס"ד בעשרה ימים לחדש אייר
שנת ה?? ליצירה בתמנאי? וכתבתי אותו לעצמי
אני כלוף בן מוסי וחתמתי שמי בו כדי שלא יבא
אחד מן השוק ויאמר שלי הוא וכתיבת ידי נכרת
לכל היא בר"ד מו"ך(1)
קולופון בסוף קידושין דף 46ב: "נשלם פי’ זה שנת הר"ד בהונין (היום: בני אוניף, אלג’ריה)
בערל כתב:מישהו יכול לפענח?
וטבל אותם בכלי חרס / ועשה את שתי הלחם תנופה
וחצי היריעה תסרח מלאחרי המשכן / וחשב עם קונהו
משנת המכרו לו עד שנת ?????? / ויזכר מ[.. ... ...] בתמנת חרס
ויאכל וישתה וישכח רישו / לחם סתרים ינעם
חד ברנש כתב::וטבל אותם בכלי חרס / ועשה את שתי הלחם תנופה
וחצי היריעה תסרח מלאחרי המשכן / וחשב עם קונהו
משנת המכרו לו עד שנת ?????? / ויזכר מ[.. ... ...] בתמנת חרס
ויאכל וישתה וישכח רישו / לחם סתרים ינעם
תודה רבה
יעקובי כתב:ראתה ביה שתי תועלות הא' שמא תקרא
בנתים והב' להקדים התפלה לאשר לב מלך בידו
יטה אליו חסד שיושיט לה המלך את שרביט הזהב
לפוטרה ממיתת הדת הפרסיית. או שלא תענש
מפאת דיני הנדות לפי שזאת הפעם היא באה אליו
מרצונה והיא עבירה בידה כמו שכתבנו למעלה אצל
לא הגידה אסתר את עמה כו'. ועל שני הענינים
יצדק לומר ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת בהשען
על חסדי הש"י ואם לא יאבה שמוע וכאשר
אבדתי אבדתי. ויתכן עוד כי באומרו וצומו עלי יר'
שלא ימנעו מהצומות להיות אז ימים טובים של
פסח כי הסכנה בעצמה דוחה את הכל והאשה ההיא
תשא את עונם. והוא כמו עלי קללתך בני והוא נכון
ראתה בזה שתי תועלות הא' שמא תקרא
בנתים והב' להקדים התפלה לאשר לב מלך בידו
יטה אליו חסד שיושיט לה המלך את שרביט הזהב
לפוטרה ממיתת הדת הפרסיית. או שלא תענש
מפאת דתי הנדות לפי שזאת הפעם היא באה אליו
מרצונה והוא עבירה בידה כמו שכתבנו למעלה אצל
לא הגידה אסתר את עמה כו'. ועל שני הענינים
יצדק אומרה ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת בהשען
על חסדי הש"י ואם לא יאבה שמוע. וכאשר
אבדתי אבדתי. ויתכן עוד כי באומרו וצומו עלי יר'/יד'
שלא ימנעו מהצומות להיות אז ימים טובים של
פסח כי הסכנה העצומה דוחה את הכל והאשה ההיא
תשא את עונם. והוא כמו עלי קללתך בני והוא נכון
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים