חד ברנש כתב:בדרך כלל, דפו"ר נחשב ככת"י, מהסיבה שהוא כמובן נדפס מכת"י, אלא שלעתים שכיחות המדפיסים (או אלו שהתקינו את כתה"י לדפוס) היו "משפרים" את הנוסח שמצאו (ולפעמים הם כתבו זאת בהקדמתם), אז צריך להיזהר מלקבוע כללים בנידון.
עדיאל ברויאר כתב:בגדול, יש שני סוגים של הבדלים.
יש הבדל שניתן להסביר אותו כשיבוש רגיל של מעתיקים. השמטה מחמת הדומות, טעויות בהבנת הקריאה, ועוד כהנה. אלו הבדלים יחסית קלים לטיפול.
הבעיה מתחילה כשיש הבדלים בין שני עדי נוסח שלא ניתנים להסבר בצורה פשוטה שכזאת, ואז צריך לבחון בזהירות את פשר התופעה - האם הפירושים שנוספו הם הוספה מאוחרת או שמא הם מהדורה מעודכנת של המחבר? או אולי המשפטים שחסרים נמחקו ע"י מעתיק שבחר לקצר בכוונה תחילה? לא תמיד ניתן להכריע בין האפשרויות, אבל צריך לתת הדעת עליהן.
בריושמא כתב:זו סוגיה עמוקה מני ים, ואינני חושב שאפשר למצות אותה כאן.
אבל כיוון שענו חכמים גדולים, אעיר הערונת קצרה.
כל הכותבים השוו דפוס ראשון לכתב יד, והתייחסו אל טקסט לעומת טקסט.
אבל העיקר חסר מן הספר - אנשים.
מאחורי כל כתב יד וכל דפוס נמצאים אנשים:
אנשים שהעתיקו את כתב היד והדפיסו את החיבור.
מי הם? היכן הם? האם הם נוהגים להעתיק ולהדפיס את אשר לפניהם בדיוק נמרץ או אולי הם משפרים ומשפצים אותו?
יש כאן עולמות שלמים של מנהגי מעתיקים ומדפיסים, יש הבדל בין ארצות ספרד ובין ארצות אשכנז,
יש הבדל בין דורות ראשונים ובין דורות אחרונים.
כללו של דבר, עד שאתה משווה כתב יד לכתב יד וכתב יד לדפוס - צא והשווה בין כותב לכותב ובין מעתיק למעתיק ובין מדפיס למדפיס.
ועוד ועוד.
בריושמא כתב:פעמים הרבה אני מתפלא על חילופי הדברים כאן, וגם הפעם אני מתפלא. מאוד.
תלמידי חכמים כותבים כאן כאילו העולם נברא בשנת תשע"ח, מקסימום בשנת תשע"ז.
וכי הכל נברא אתמול? וכי הכל התחיל בפורום של אוצר החכמה?
וכי אפשר להושיט הכל בקנה?
וכי אנשים חכמים מצפים כאן לשו"ת סלולרי? כן לא שחור לבן?
ועתה ברצינות.
ספרים שלמים נכתבו במקצוע הזה.
רמש"ש, גדול הביבליוגרפים, כתב ספר שלם ושמו 'הרצאות על כתבי יד עבריים'.
הוא כתב בגרמנית, וספר תורגם לעברית ונדפס על ידי מוסד הרב קוק.
הספר כתוב בתמצות נוראה, אבל מכיל עולם ומלואו. כל מלה בסלע.
לאחרונה כתב מלאכי בית אריה ספר על קודיקולוגיה.
כמובן, בין ראשון ובין אחרון יש עוד ספרים ומאמרים רבים.
זו תורה שלמה, שולחן ערוך שישי, שכל הניגש לברר מיקחו של כתב יד ושל דפוס ראשון ואחרון
חייב ללמוד אותו. אם רצונו לילך בדרך ישרה.
בריושמא כתב:רמש"ש, גדול הביבליוגרפים, כתב ספר שלם ושמו 'הרצאות על כתבי יד עבריים'.
הוא כתב בגרמנית, וספר תורגם לעברית ונדפס על ידי מוסד הרב קוק.
הספר כתוב בתמצות נוראה, אבל מכיל עולם ומלואו. כל מלה בסלע.
עדיאל ברויאר כתב:בריושמא כתב:רמש"ש, גדול הביבליוגרפים, כתב ספר שלם ושמו 'הרצאות על כתבי יד עבריים'.
הוא כתב בגרמנית, וספר תורגם לעברית ונדפס על ידי מוסד הרב קוק.
הספר כתוב בתמצות נוראה, אבל מכיל עולם ומלואו. כל מלה בסלע.
א. סתם שאלה, מאיפה הגיעה הרי"ש לשמו? הרי שמו הפרטי משה, ואין איש שיכנהו ר'.
לאחר מותו יוחסה לו האמירה כי "מטרתה של תנועת חכמת ישראל היא להביא את שרידי היהדות לקבורה מכובדת", ועל אמירה זו נשען גרשום שלום במאמר מפורסם שבו שפך את חמתו על תנועת חכמת ישראל בדורם של צונץ, גרץ, גייגר ושטיינשניידר. מבחינה דתית אמנם לא היה אורתודוקסי, אך שמר על דעות שמרניות והתנגד לכמה עקרונות של היהדות הרפורמית, בעיקר להחלפת שפת התפילה מעברית לגרמנית.
עדיאל ברויאר כתב:בנוגע לכינוי רמש"ש, כנראה שכך כינוהו בדורו, אבל לאור האמור בויקיפדיה אני מוכן להשליך את התואר לפח (בלי שני כיסויים):לאחר מותו יוחסה לו האמירה כי "מטרתה של תנועת חכמת ישראל היא להביא את שרידי היהדות לקבורה מכובדת", ועל אמירה זו נשען גרשום שלום במאמר מפורסם שבו שפך את חמתו על תנועת חכמת ישראל בדורם של צונץ, גרץ, גייגר ושטיינשניידר. מבחינה דתית אמנם לא היה אורתודוקסי, אך שמר על דעות שמרניות והתנגד לכמה עקרונות של היהדות הרפורמית, בעיקר להחלפת שפת התפילה מעברית לגרמנית.
בריושמא כתב:כתב הרב עדיאל כי הסתכל מעט בספרו של רמש"ש והתרשם וכו'.
בוודאי, כיוון שהסתכל מעט התרשם כך.
אבל בטוחני שאילו הסתכל הרבה, וקרא הרבה, היה מתרשם אחרת. לגמרי.
זה אוצר שלא יסולא בפז.
בריושמא כתב:ומדוע ספר על כתבי יד צריך להיות מעודכן?
האם כתבי היד שנכתבו בדורות ראשונים ואחרונים הם מעודכנים? אתמהא.
עדיאל ברויאר כתב:(הרב משנ"נ, בנוגע לכינוי ר' - גם הסיפא של הציטוט מויקיפדיה מספיק לי, אלא אם כוונתך שאף הסיפא תלויה במה שתלו בו אחרים)
בריושמא כתב:האם כל מה שכתוב בו בפרק ראשון ידוע? האומנם כל מי שניגש כיום למלאכת הההדרה של חיבור בכתב יד
מכיר את כל מה שכלל בתמצות בפרק הראשון?
בריושמא כתב:עוד כתב כי הספר אינו קשור למה שנכתב כאן באשכול.
ואני מתפלא:
הרי שאל כאן הרב ארזי הלבנון: האם העוסקים במלאכת ההעתקה היו בעלי מקצוע?
ועל כך ענה שטיינשניידר בספרו עמ' 68. לא בשורה אחת אלא בעמוד שלם. ותיאר והסביר בלשונו הקצרה.
ורק בגלל שאלתו זו של הרב ארזי הלבנון נזקקתי להביא את ספרו של שטיינשניידר.
בריושמא כתב:עוד כתב הרב עדיאל כי הביבליוגרפיה בספרו של שטיינשניידר מזעזעת.
ואני שב ותמה:
וכי משום שאינה ערוכה כביבליוגרפיה של היום היא מזעזעת?
והלא כל הסגנון של החכמים אז היה תמציתי. ולא היה צריך לפרט את הביבליוגרפיה כי הספרים היו מעטים וממילא ידועים.
וכי כל אימת שאתה מזכיר הלכה ברמב"ם אתה כותב: ר' משה בן מימון, משנה תורה, ספר משפטים, ..., ויניציאה או וילנא ..., דף ... ע"א?
בריושמא כתב:ואחרי ככלות הכל, כדאי גם כדאי לקרוא בנחת ובסבלנות (כבקשתו הנכונה והצודקת של הרב ארזי הלבנון)
את ספרו של שטיינשניידר, עם ר' או בלעדיה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 146 אורחים