חד ברנש כתב:עדיאל,
יכול להיות. מי הם הראשונים האלו?
הרבה ראשונים התייחסו לנידון ונחלקו בדבר. ככלל, נראה שדווקא רוב בניין ומניין של הראשונים הצריכו כזית או לפחות הניחו שאוכלים כזית. יעויין טל חיים, פסח, סי' טו (כרפס, חרוסת ומרור), סע' ב, ובפרט עמ' תקלז-תקמ. ואביא כאן חלק ממה שמובא שם בתוספות קטנות שאינן שם:
רס"ג בסידורו (עמ' קלו) כתב: "ויביאו שולחן ועליו ירקות והליק בלבד ויברך על איזה מין שאיננו מרור בורא פרי האדמה, ויטבול בהליק ויאכל ויברך אחריו בורא נפשות רבות", עכ"ל. ומבואר שהוא אוכל כזית ויותר, דרק על שיעור כזה שייך לברך בורא נפשות. וכן כתב הרמב"ם (הל' חמו"מ פ"ח ה"ב): "מתחיל ומברך בורא פרי האדמה, ולוקח ירק ומטבל אותו בחרוסת, ואוכל כזית, הוא וכל המסובין עמו - כל אחד ואחד אין פחות מכזית", עכ"ל. וכן כתב ר' שמעיה תלמיד רש"י בסדר הפסח שלו (נדפס בסוף דק"ס לפסחים ובתוך הגדת הראב"ן מהד' רש"א שטרן): "ומאכיל לכל אחד ואחד בכזית" . וכן כתבו מחזור ויטרי (סי' צז), סידור רש"י (סי' שפ) , ספר האורה (ח"א סי' צ) וספר הפרדס דבי רש"י (מהד' עהרענ' עמ' מט). וכן כתב הראב"ן (פסחים עמ' תעט בהנד"מ), וכן מבואר בראבי"ה (פסחים סי' תקכה אות יב): "ונוטלין כזית מן שאר ירקות". וכן כתב האוהל מועד (שער פסח ד"ה נ"ח): "ואוכלין כל אחד ואחד כזית". וכן כתב המרדכי (סי' תריא, סדר הפסח בקצרה, לג ע"ג [בהנד"מ עמ' קח]): "ונותן לכל אחד ואחד כזית". וכן כתב האורחות חיים (הל' ליל הפסח, קעה ע"א סי' יב): "ונוטל מן הכרפס ומברך פרי האדמה ומטבל בחרוסת ויאכל ממנו כזית".
וכ"כ בספר השולחן (החלק השלישי, שער ז, עמ' שנז. נדפס שוב בסוף הגדה של פסח עם פי' הראב"ן מהד' רש"א שטרן, עמ' קסא): ומביאין להם מיני ירקות, כגון כוסברתא או כרפסא, ומברכין בורא פרי האדמה. ומטבלין בחרוסת ואוכלין כל אחד ואחד כזית, לא פחות.
גם ר"א מלונדריש בסדר פסח שלו (עמ' 46) כתב שנראה לו שהלכה כרמב"ם (אחרי שבתחילה כתב בפשיטות שלא צריך כזית).
וראה עוד (שני החיבורים הראשונים נדפסו בקובץ המועדים של מכון י-ם על פסח):
סדר ליל פסח לאחד מרבותינו הראשונים, עמ' לא
סדר פסח לחד מקמאי אות כג עמ' מד
פירוש הגדה של פסח לר' נתן ב"ר יוסף מקלרמון (כנראה מצרפת. הכת"י נכתב במאה הי"ד או ט"ו) עמ' צח.
אם יש תקופה ואזור מסוימים שיותר מעניינים אותך, ארחיב יותר.