ושתי בתו של בלשצר?

[קמצן_קדוש]

"אמר רבא שלחה ליה (ושתי) בר אהורייריה דאבא, אבא לקבל אלפא חמרא שתי ולא רוי וההוא גברא אשתטי בחמריה. מיד וחמתו בערה בו" (מגילה יב:).
אביה של ושתי הוא בלשצאר שכן נאמר בו "בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה" (רש"י).
ובדף י: אמרנו שושתי היא נכדה של נבוכדנצר ("והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם ה' שם זה הכתב שאר זה לשון נין זה מלכות ונכד זו ושתי").
וא"כ בלשצר היה בנו של נבוכדנצר?

[כדכד]

בלשצר היה בנו של נבוכדנצר וכנראה נפלה ט"ס בהודעתו של מר

[יהודי טבעי]

הבה נעשה סדר:
בגמרא איתא שושתי אמרה, אבי "לקבל אלפא חמרא שתי", ולא רווי, שפסוק זה נאמר בבלשצר.
אבל בתרגום כתוב שהיתה בתו של 'אויל מרודך' שהוא בנו של נבוכדנצר: (אסתר א, א) 'דושתי חייבתא, ברתיה דאויל מרודך בר נבוכדנצר'.

בנוסף יש מחלוקת נוספת מיהו בלשאצר
בפסוק בדניאל ה, ב כתיב: 'בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם'.
[וכן שם בפסוק יח - 'והדרא יהב לנבוכדנצר אבוך', ובפסוק כב - 'ואנת בריה בלשאצר לא השפלת לבבך'.]
ורש"י פירש שם (פסוק א) כפשוטו שבלשאצר היה בנו של נבוכדנצר, והיה אחיו של אויל מרודך.
אבל באבן עזרא (דניאל ב, לט) כתב בשם רס"ג, שבלשאצר הוא בנו של אויל מרודך, ונקרא נבוכדנצר אבוהי משום שבני בנים הרי הם כבנים.
וכן משמע לכאורה במדרש (אסתר רבה הקדמה פסקה יב) 'רב אמר כל מה שאמר הקב"ה בו אמר, הה"ד (ישעיה י"ד) והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד, שם זה נבוכדנצר, ושאר זה אויל מרודך, ונין זה בלשצר, ונכד זו ושתי'. (אם נניח שהמדרש הולך בשיטת רס"ג הפשט הוא שנין זה מה שנקרא בימינו נכד ונכד הוא מה שנקרא בימינו נין).

לפי הרס"ג נוכל ליישב גם דברי הגמרא עם התרגום, שלמרות שהיתה בתו של בלשאצר, אמרו בתרגום ברתיה דאויל מרודך, משום שהיא בת בתו.

[מה שנכון נכון]

בדניאל ה, יב נקרא בלשאצר 'בריה' דנבוכדנצר. וראה רש"י שם בפסוק א.
ובירמיהו כז, ז נאמר על נ"נ "ועבדו אותו כל הגויים ואת בנו ואת בן בנו", ופרש"י ורד"ק בנו - אויל מרודך. בן בנו - בלשאצר.
לפעמים לשון בן/בן בנו וכו' מתפרשים גם בהפרש כמה דורות כמ"ש הספרים, אך כאן א"א ליישב זאת ברש"י בדניאל ע"ש.