עיניו כיונים כתב:המדקדק ר' משה בידינגן ניקד במרחָבְיָה (בתוך יוצר לשש"פ, מחזור של פסח כמנהג אשכנז ופולין, מיץ ה'תקע"ז, דף נד ע"ב, עמ' 380 בסריקת אוצה"ח), ובביאורו כתב שאין צריך לשנות את קמץ החית, עי"ש נימוקיו. אבל רש"ס ורוו"ה ניקדו בהלל 'במרחביה' חית בפתח.
בעל קורא כתב:עיניו כיונים כתב:המדקדק ר' משה בידינגן ניקד במרחָבְיָה (בתוך יוצר לשש"פ, מחזור של פסח כמנהג אשכנז ופולין, מיץ ה'תקע"ז, דף נד ע"ב, עמ' 380 בסריקת אוצה"ח), ובביאורו כתב שאין צריך לשנות את קמץ החית, עי"ש נימוקיו. אבל רש"ס ורוו"ה ניקדו בהלל 'במרחביה' חית בפתח.
רש"ס ניקד בקמץ כפי שמופיע כאן לעיל מסידורו.
בעל קורא כתב:כדכד כתב:אני חושב שהב' השניה של "במרחב יה" אינה מתנועעת בין אם היא מלה אחת ובין אם הן שתים ולכן לכו"ע אין בה שוא נע
ברור שאם היא מילה אחת והחי"ת קמוצה השווא הוא שווא נע, ואין שום סיבה שלא יהיה כך.
זה לא מסתדר לך בראש רק בגלל שאתה רגיל כל כך לקוראם כשתי מילים ולהניח את השווא, עד שפשוט אתה לא מסוגל להכיל את השינוי הזה שהיא מילה אחת והשווא נע.
גם במילה "כס-יה" לפי הגורסים שהיא מילה אחת השווא שבסמ"ך הוא שווא נע.
כדכד כתב:א. לא הבנתי למה זו לא סמיכות.
כדכד כתב:ג. בכל הדוגמאות שהרב הביא שמשתנה השווא להיות נע משתנה גם כל ההטיה של המלה (למשל רצון הוא בר' קמוצה ובהטיה הר' שוואה) ואין סיבה להניח שדווקא השווא לא ישתנה. כאן מדובר על מלה (אחת או שתים) שיש דיון אם לקרוא אותה כאחת או כשתים ואם היא אחת ברור איך להגות אותה. אם הדיון הוא רק על אם זו אחת או שתים - מסתבר לי לפחות שאופן ההגייה לא אמור להשתנות אם זו אחת או שתים
כדכד כתב:הללויה לגירסא דידן היא מלה אחת עם מפיק וזה כולל שם ושבח בבת אחת וכנראה יש חולקים על הרשב"ם הזה וה"ה הכא במרחביה
כדכד כתב:הללויה לגירסא דידן היא מלה אחת עם מפיק וזה כולל שם ושבח בבת אחת וכנראה יש חולקים על הרשב"ם הזה וה"ה הכא במרחביה
בעל קורא כתב:כדכד כתב:הללויה לגירסא דידן היא מלה אחת עם מפיק וזה כולל שם ושבח בבת אחת וכנראה יש חולקים על הרשב"ם הזה וה"ה הכא במרחביה
לא נכון, לגירסא דידן הללו יה שתי מילים.
כדכד כתב:כתבתי לגירסא דידן
הא לדידן הא לדידכו
כדכד כתב:אני מתכוון שאם בכל הסידורים והספרים שהכרתי עד היום כתבו כמלה אחת אז זוהי גירסא דידן גם אם ברויאר כותב אחרת
מעט דבש כתב:מהסידורים והתהלים בשנים המאוחרות יותר, אין הוכחה, משום שאלו נסמכו על סידור רוו"ה שכתב כמעט כולם במילה אחת (למעט תהלים קלה, ג), וכן על הכרעת המנחת שי (תהלים קד, לה).
מעט דבש כתב:אכן שם לא הכריע.
אבל בכל המזמורים שאחריו, ציין בפשיטות ש'הללויה' חדא מילה.
הנה רשימה:
קה, מה;
קו, א;
קו, מח;
קיא, א;
קטו, יח;
קטז, יט;
קיז, ב;
קלה, א;
קלה, ג;
קמו, א;
קמו, י;
קמז, א;
קמז, יט;
קמח, יד;
קמט, ח;
קנ, ה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים