אחרון התלמידים כתב: ומרן החזו"א זצ"ל ראה לבטל מנהג תמוה זה.
אחרון התלמידים כתב:ב"ה
נצחתני!
אך מקור לא גדול, אינו מוזכר בספרי הפוסקים כלל אפילו לא ב'טעמי המנהגים' עד רבותינו האחרונים ממש. וכל כך תמוה לנגן בתוך זמן שמחה שאין בה עצב מנגינה של איכה. ואם כן גם בשה"ש יש מקומות כאלו וכן באיכה יש מקומות שאפשר לייחס למנגינה של אסתר.
כד הוינא טליא והכנתי מגילת אסתר ישבתי בבית הכנסת בצד תפא"צ, ומרן הגרש"ד שליט"א נכנס לחדר, ויהודי שישב שם שאלו האם לעשות מנגינה של איכה? נענע בראשו: לאו! ואמר היהודי שמרן החזו"א התנגד לכך, ולמיטב זכרוני זה הי' ברור שם. מעבר לכך לא ביררתי. (ואגב, הבעל קורא הותיק של מנינו ניגן אמנם במנגינה של איכה אבל כדרכו של הרב לא ביקש לשנות ואכמ"ל).
בעל קורא כתב:הביאו לך מקור מספר "דברי קהילות" שנכתב לפני כ-200 שנה ואתה טוען שלא מוזכר בטעמי המנהגים שהתחבר לפני כ-130 שנה?!
החזון איש התנגד לניגון איכה בהפטרת חזון (דינים והנהגות פי"ט ס"ז, מעשה איש ח"א עמ' קל"ד), אולי מישהו התבלבל וחשב שאמר זאת גם על אסתר, אך אין מקור לזה וכנראה זה בלבול בלבד (ויותר מזה, שנתן טעם משום שהוא כאבילות בפרהסיה, וזה שייך בשבת בלבד).
וגם אצל הגר"ש דבליצקי נוהגים לקרוא איכה אשא לבדי וכן הפטרת חזון בניגון רגיל, כמו שכתב והאריך בספרו "וזרח השמש", אך על ניגון פסוקי איכה באסתר לא כתב כלום.
דרומי כתב:לא מובן לכאורה מה הקשר לשבת חזון. שם זה כדי שלא להראות אבלות בשבת, אולם כאן (א) זה לא שבת (ב) אין מלכתחילה חשש לאבילות.
דרומי כתב:לא מובן לכאורה מה הקשר לשבת חזון. שם זה כדי שלא להראות אבלות בשבת, אולם כאן (א) זה לא שבת (ב) אין מלכתחילה חשש לאבילות.
דרומי כתב:רעיון יפה. ויש להעיר מענין המרור והחרוסת ואכמ"ל. אבל יש להעיר שיש את הניגון בפסוק "אשר הגלה מירושלים עם הגולה גו'", ולענין זה עדיין לא זכינו להצלה וישועה, כי אכתי עבדי אחשורוש אנן, ואין לנו לא ארון ולא כרובים כו', וממילא לענין זה הרי לכאורה לא היה צריך לנגן באופן זה.
דרומי כתב:הטרגדיה של אסתר כבר חלפה עברה.
דרומי כתב:לא מובן לכאורה מה הקשר לשבת חזון. שם זה כדי שלא להראות אבלות בשבת, אולם כאן (א) זה לא שבת (ב) אין מלכתחילה חשש לאבילות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים