דרומי כתב:נשאל בזה בשולחן מנחם ח"א ע' רלח, והשיב:
"לא אישתמיט שום פוסק להביא דבר זה, חידוש גדול כזה. ולכן לא נראה לי הוראה הנ"ל [=שרצה לחדש להתיר לומר קדושה אז], ואפשר לומר הטעם לשלילתה - כי אין להערים בדבר שאינו הכרח".
עזריאל ברגר כתב:דרומי כתב:נשאל בזה בשולחן מנחם ח"א ע' רלח, והשיב:
"לא אישתמיט שום פוסק להביא דבר זה, חידוש גדול כזה. ולכן לא נראה לי הוראה הנ"ל [=שרצה לחדש להתיר לומר קדושה אז], ואפשר לומר הטעם לשלילתה - כי אין להערים בדבר שאינו הכרח".
ויש לעיין מדוע לא ציין למחלוקת בדינו של השוכח "אתה חוננתנו" שדעת השוללים השלמתו בשומע תפילה היא מצד שאין להבדלה שייכות לש"ת, ומדבריהם היה מקום ללמוד גם לקדושה.
דרך ישרה כתב:עמד בשומע תפילה והציבור אומרים קדושה, למה לא יוכל לאמר עמם ולכוין בתורת תפילה, שמתפלל שיתקדש שמו ית' בעולם?
הפשטן כתב:דרך ישרה כתב:עמד בשומע תפילה והציבור אומרים קדושה, למה לא יוכל לאמר עמם ולכוין בתורת תפילה, שמתפלל שיתקדש שמו ית' בעולם?
בשלמא אילו הי' אומר בשומע תפלה בלשון של בקשה: "קדש את שמך בעולם וכו' וֶהֱיֵ'-נא ד' - קדוש קדוש קדוש, ויהי'-נא כבודך מלוא כל הארץ", אה"נ הי' לזה שייכות בשומע תפלה (תדע דהא מעי"ז איתא בתפלת עננו: "עננו וכו' וֶהֱיֵ'-נא קרוב לשועתנו" וכו'). אבל הלוא נוסח הקדושה שבו יוצאים ידי חובת מצות: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", אינו יכול להיות לשון בקשה (היינו שמבקשים ממנו שיקדש את שמו בעולם וכו'), אלא חייב להיות לשון שבח, כגון כשאומרים: "נקדש את שמך בעולם וכו' קדוש קדוש קדוש ד" וכו', ולכן אין לזה שייכות בשומע תפלה.
דרך ישרה כתב:עמד בשומע תפילה והציבור אומרים קדושה, למה לא יוכל לאמר עמם ולכוין בתורת תפילה, שמתפלל שיתקדש שמו ית' בעולם?
חשבונות רבים כתב:ממנ"פ אם מתפרש כדרך בקשה אינו יוצא ידי קדושה ואם דרך שבח א"א לאמרו בש"ת.
עבד הזמן כתב:חשבונות רבים כתב:ממנ"פ אם מתפרש כדרך בקשה אינו יוצא ידי קדושה ואם דרך שבח א"א לאמרו בש"ת.
עי' בהסכמת הגאון בעל דרך אמונה לספרו בר אלמוגים של מו"ר הגר"א גניחובסקי שנוטה לומר שמי שעומד שמו"ע וירא שעד שיסיים יעבור שיעור עיכול אזי יאמר בשומע תפילה את בהמ"ז ויוסיף שבזכות בהמ"ז ישמע הקב"ה תפילתנו, וא"כ י"ל שנוסח כזה יועיל גם לקדושה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 182 אורחים