כתב האור החיים בריש פרשת קרח בזה"ל "ואומרו ודתן ואבירם וגו' פירוש גם אותם לקח כדי לערער גם מכחם שהם גדולי שבט ראובן הבכור ליעקב" עכ"ל.
ופליאה רבתי הוא מגמ' ומדרשים שדרשו כל מקום שנא' ניצים וניצבים כו'. ודי לנו במה שהביא בילקוט פרשת שמות רמז קסז וז"ל "ויך את המצרי ויטמנהו בחול, בשעה שהרגו לא היה שם מצרי אלא ישראל, ואין חול אלא ישראל, מה החול הזה מטלטלו ממקום למקום ואין קולו הולך כך ישראל אין ראוי להן להיות בעלי לשון הרע, אילולי אלו רשעים לא יצא הדבר לעולם, ומי היו, דתן ואבירם, ולמה, כל מה שאתה יכול לתלות ברשעים תלה, הם שאמרו הדבר הזה והן שהותירו את המן והן שאמרו נתנה ראש והן שנחלקו עם קרח".
האם יש מקור לדבריו?