מבק כתב:האם יש דעה בפוסקים ששיעור כדי אכילת פרס הוא דקה אחת?
ע"כ ראוי' לומר ר' נחמי' לא מיירי בשיעור טבילה כלל כמו שכ' תוס' בשבת ות"ק דזבין לא יחלוק פלוגתא רחוקה עם ר"ש וכיון דר"ש שיער ראי' הזב במאה אמה ות"ק שיער בשני טבילות ושני סיפוגי' מסתמא קרובי' דברי אלו לדברי אלו ונימא לחומרא לר"ש הוה מאה אמה ולת"ק הוה ד' מאות אמה ועדיין הוא פלוגתא רחוקה מאוד ואם ב' טבילו' וב' ספוגי' הם ד' מאות יהי' טבילה וסיפוג א' ב' מאות אמה שהוא ב' מינוטין בקירוב ודל סיפוג מיני' יהי' מינוט א' לכאורה, מ"מ רחוק קצת בעיני לאכול ח' זתים זא"ז במינוט א' ע"כ טוב להחמיר להפסיק בין אכילה לאכילה כשיעור חצי מיל ט' מינוטין אם אפשר להחולה בכך
וישהה בין שתי' לשתי' כדי אכילת פרס שהוא לכל היותר ט' מינוטין /דקות/ ולכ"הפ ב' מינוט' כאשר ביארנו בבירור במקום אחר [עי"ל סי' ט"ז]
בעל קורא כתב:סליחה שאני כותב כאן משהו שלא נוגע ממש לענין שאלתך, אבל קשה לי לראות שגיאה דקדוקית שכזו, ובפרט שרבים מאד טועים בה.
המילה "כדי" פירושה "בשביל" "על מנת".
המילה "בכדי" נועדה לציין שיעור מסויים, למשל "בכדי אכילת פרס" "בכדי שיעשו" וכיו"ב.
רבים טועים ולא מבדילים ביניהם, ובעקבות כך ניתן לראות פעמים רבות שכותבים "בכדי" במקום "כדי", אתה כתבת כאן "כדי" במקום "בכדי".
בעל קורא כתב:סליחה שאני כותב כאן משהו שלא נוגע ממש לענין שאלתך, אבל קשה לי לראות שגיאה דקדוקית שכזו, ובפרט שרבים מאד טועים בה.
המילה "כדי" פירושה "בשביל" "על מנת".
המילה "בכדי" נועדה לציין שיעור מסויים, למשל "בכדי אכילת פרס" "בכדי שיעשו" וכיו"ב.
רבים טועים ולא מבדילים ביניהם, ובעקבות כך ניתן לראות פעמים רבות שכותבים "בכדי" במקום "כדי", אתה כתבת כאן "כדי" במקום "בכדי".
יהודה בן יעקב כתב:ומה תאמר על "תוך כדי דיבור"??
מנין כתב:ומה עם "ומצא כדי גאולתו"?
"כדי רשעתו במספר"?
בעל קורא כתב:יהודה בן יעקב כתב:ומה תאמר על "תוך כדי דיבור"??
חושבני ש"תוך כדי" הוא ביטוי שלישי שפירושו "באמצע", ואינו קשור לא ל"כדי" שפירושו בשביל, ולא ל"בכדי" הבא לציין לשיעור מסויים.
בעל קורא כתב:המילה "כדי" פירושה "בשביל" "על מנת".
בעל קורא כתב:המילה "בכדי" נועדה לציין שיעור מסויים, למשל "בכדי אכילת פרס" "בכדי שיעשו" וכיו"ב.
רבים טועים ולא מבדילים ביניהם, ובעקבות כך ניתן לראות פעמים רבות שכותבים "בכדי" במקום "כדי", אתה כתבת כאן "כדי" במקום "בכדי".
מנין כתב:בעל קורא כתב:יהודה בן יעקב כתב:ומה תאמר על "תוך כדי דיבור"??
חושבני ש"תוך כדי" הוא ביטוי שלישי שפירושו "באמצע", ואינו קשור לא ל"כדי" שפירושו בשביל, ולא ל"בכדי" הבא לציין לשיעור מסויים.
הכוונה באמצע הדיבור? איזה דיבור?
תוך כדי דיבור פירושו: תוך הזמן שמספיק בשביל "דיבור" (והדיבור האמור כאן, היינו דיבור של אמירת שלום לרב).
וגם "תוך כדי אכילת פרס". אין צורך לאכול מצה ובאמצע גם לאכול פרוסת כיכר... אלא לאכול כזית מצה בתוך זמן שמספיק לאכילת פרס.
בימינו משתמשים בטעות במילים "תוך כדי" במובן של "באמצע". ("אני שומע מוזיקה תוך כדי הנקיונות"). אבל זה טעות.
שמואל אריאל כתב:לכאורה, לעניין ליל הסדר אין צורך לשער את זמן "כדי אכילת פרס". שהרי כזית (לדעת התוספות וסיעתם) הוא בגודל חצי ביצה, ופרס הוא לכל הפחות שלוש ביצים, ונמצא שהיחס הוא 1:6. דהיינו שרק אם אדם יאכל בקצב איטי יותר מפי שש מן הרגיל, אז לא יצא ידי חובתו. אז אין צורך לשער את הזמן, אלא פשוט לאכול בקצב רגיל, וודאי יצא ידי חובתו.
שמואל אריאל כתב:לכאורה, לעניין ליל הסדר אין צורך לשער את זמן "כדי אכילת פרס". שהרי כזית (לדעת התוספות וסיעתם) הוא בגודל חצי ביצה, ופרס הוא לכל הפחות שלוש ביצים, ונמצא שהיחס הוא 1:6. דהיינו שרק אם אדם יאכל בקצב איטי יותר מפי שש מן הרגיל, אז לא יצא ידי חובתו. אז אין צורך לשער את הזמן, אלא פשוט לאכול בקצב רגיל, וודאי יצא ידי חובתו.
בעל קורא כתב:שמואל אריאל כתב:לכאורה, לעניין ליל הסדר אין צורך לשער את זמן "כדי אכילת פרס". שהרי כזית (לדעת התוספות וסיעתם) הוא בגודל חצי ביצה, ופרס הוא לכל הפחות שלוש ביצים, ונמצא שהיחס הוא 1:6. דהיינו שרק אם אדם יאכל בקצב איטי יותר מפי שש מן הרגיל, אז לא יצא ידי חובתו. אז אין צורך לשער את הזמן, אלא פשוט לאכול בקצב רגיל, וודאי יצא ידי חובתו.
דבריך תלויים במחלוקת אחרונים האם שיעור כדי אכילת פרס נמדד בכל מאכל לפי פרס של אותו מאכל, או ששיעור אכילת פרס נמדד תמיד לפי פרס פת חיטין מיסב ואוכל בלפתן (כמבואר בברכות מ"א לגבי שיעור הזמן לטומאה בבית המנוגע, שהוא נאכל מהר כמו שכתב רש"י שם).
לפי המנחת חינוך (מצוה שי"ג אות ה') בכל מאכל מודדים לפי אותו מאכל, ואכן באכילת מצה יש זמן בשפע כי היחס הוא לפחות 1:6.
אך לפי החזון איש (סימן ל"ט-קונטרס השיעורים סקי"ח) שיעור זה שווה תמיד ונמדד לפי פרס פת חיטין מיסב ואוכל בלפתן, וא"כ באכילת מצה אכן צריך למהר, כי פת רגילה אפשר לאכול מהר הרבה יותר ממצה קשה, ובזמן שאוכלים פרס מלחם רגיל, אפשר לאכול הרבה פחות מזה ממצה קשה.
בעל קורא כתב:אמנם מה שכתבת שהכוונה "כדי דיבור" "בשביל דיבור" אינו מסתבר, ומסתבר ש"כדי דיבור" הוא כמו "כדי" שבתורה שהוא "די" בתוספת כ"ף השימוש, והיינו כשיעור שמספיק לדיבור של שאילת תלמיד לרב.
יהודה בן יעקב כתב:מבק כתב:האם יש דעה בפוסקים ששיעור כדי אכילת פרס הוא דקה אחת?
שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן טזע"כ ראוי' לומר ר' נחמי' לא מיירי בשיעור טבילה כלל כמו שכ' תוס' בשבת ות"ק דזבין לא יחלוק פלוגתא רחוקה עם ר"ש וכיון דר"ש שיער ראי' הזב במאה אמה ות"ק שיער בשני טבילות ושני סיפוגי' מסתמא קרובי' דברי אלו לדברי אלו ונימא לחומרא לר"ש הוה מאה אמה ולת"ק הוה ד' מאות אמה ועדיין הוא פלוגתא רחוקה מאוד ואם ב' טבילו' וב' ספוגי' הם ד' מאות יהי' טבילה וסיפוג א' ב' מאות אמה שהוא ב' מינוטין בקירוב ודל סיפוג מיני' יהי' מינוט א' לכאורה, מ"מ רחוק קצת בעיני לאכול ח' זתים זא"ז במינוט א' ע"כ טוב להחמיר להפסיק בין אכילה לאכילה כשיעור חצי מיל ט' מינוטין אם אפשר להחולה בכך
אמנם החתם סופר עצמו כתב שם סימן כג כתבוישהה בין שתי' לשתי' כדי אכילת פרס שהוא לכל היותר ט' מינוטין /דקות/ ולכ"הפ ב' מינוט' כאשר ביארנו בבירור במקום אחר [עי"ל סי' ט"ז]
וראה מידות ושיעורי תורה פרק כ הערה 86 שביאר שכיון שכתב החת"ס בסימן טז שצ"ע לומר שבזמן זה של דקה אחת אפשר לאכול פרס [ח' זיתים], לכן כתב בסימן כג ששיעורו לכל הפחות שתי דקות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 292 אורחים