סז, א בגדרי אכילת פרסאמר ר' אבהו אמר רבי יוחנן: כל שטעמו וממשו - אסור [ולוקין] עליו, וזהו כזית בכדי אכילת פרס.
יש לחקור, מהו הגדר בכדי אכילת פרס, האם פירושו שלאחר יותר מאכל"פ, אין זה אותה אכילה, ואין מצטרפת לאכילה קמייתא, אלא מוגדר הדבר כב' אכילות שונות. או דילמא, דאכילה הינה בכדי אכילת פרס, ויותר מאכילת פרס אין על זה שם אכילה. וצד נוסף יש להעמיד דיותר מכא"פ אין על כך תורת אכילה, כיון שאין זה דרך אכילה.
ולכאורה, יהיה נפק"מ במקום שפירר את האוכל לפירורים דקים ואוכל כל הזמן בלא הפסק באכילתם, ונמשכה אכילתו יותר מכדי אכילת פרס.
דאם נימא, שהפסק של אכילת פרס מחלק את האכילה לב' סעודות, הכא שאוכל כל הזמן פירורים בלא הפסק, היה צריך להיות שיצטרף, דהלא אין הפסק באכילתו שיתן לזה שם ב' אכילות.
ואולם אי נימא, דשם אכילה זהו רק בכא"פ, ולאחר יותר מאכל"פ, אין על כך שם אכילה, אם כן אף כה"ג שאוכל פירורים בלא הפסק, מכל מקום אין על כך שם אכילה, ואינו מצטרף.
ובאמת בנידון זה הכריע המ"ב [תריב, סק"ו], דאין מצטרף, וז"ל,
"אכל וחזר ואכל - וה"ה אם אוכל בלי הפסק אלא שפירר את האוכל לפירורים קטנים ואכלם ועי"ז נשתהא באכילתו הרבה ג"כ בעינן שיהא מתחלת אכילתו עד סופו רק כדי אכילת פרס".
ומקור המ"ב מרש"י יומא [פ' ע"ב] ורמב"ם פי' המשנה [פ"ג דכריתות] ופי' רגמ"ה,
ואם כן מוכח כצד השני.
אך עיין בשו"ת משנה הלכות [חלק יז סימן קסב] בתשובתו הרמתה להגרח"ק שליט"א,
"אלא דיש לדחות דהתם הטעם משום יתובי דעתיה וקים להו לרבנן דביותר משיעור אכילת פרס לא מיתבי דעתיה כדאי' בגמ' שם. ואכתי צ"ע בכל זה לפענ"ד".
אשמח להיוודע ולהיגלות דברים נוספים בזה